|
הצדדים נישאו בראשית אפריל שנת 1997, בעקבות שידוך. הצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת משך כשלושה חודשים בלבד, בסופם, בחודש יולי 1997, ברחה האישה מפני אלימותו הקשה של הבעל, כשהיא בהריון. מאז ועד היום ומזה כ - 11 שנים, הצדדים אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים הליכים משפטיים בבימ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבני, לרבות תביעה אשר הוגשה והוכרעה למזונות הקטין, ותביעות הדדיות לגירושין. לטענת האישה בין השנים 1997 ל - 2005 התקיימו 25 דיונים בבית הדין הרבני בתביעת הגירושין ומזונות אישה, מתוכם הבעל לא הופיע ל -10 דיונים, וכשהופיע לדיונים היה זה באמצעות צווי הבאה. בית הדין הרבני חזר וקבע כי אין מקום לחיים משותפים בין בני הזוג, וכי על הבעל מוטלת מצווה לגרש את אשתו. בנסיבות אלה, בחלוף השנים ומשברור כי נישואיי הצדדים הסתיימו, על הבעל ליתן גט לאשתו.
|
|
לטענת האישה, הבעל במזיד מסרב לתת לה גט, ביודעו כי הדבר מסב לה סבל רב. מבחינה משפטית טוענת האישה כי "סרבנות גט" היא עוולה נזיקית, על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), ועל התובע לפצותה בגין העוולה האמורה. הנתבע טוען כי מבחינה משפטית על פי גישת מלומדים יש לפסוק פיצוי נזיקי במקרים בהם חייב בית הדין הרבני את הבעל במתן גט, ושלא כבענייננו. כאשר נדחתה תביעת האישה לחיוב בגט לא קמה לה העוולה לחבות בדיני הנזיקין בגין הפרת חובה חקוקה. לעניין עוולת הרשלנות טוען הנתבע כי בתביעה לא התגבשה חובת הזהירות משבענייננו עסקינן בזוג חרדים שומרי מצוות, אשר מכפיפים עצמם להוראות מערכת דין תורה ושיפוט רבני, וככאלה אמורים להישמע ולציית לפסקי בית הדין הרבני בעניינם.
|
|
- אין הכרח כי ביה"ד הרבני יחייב גט - ניתן לקבוע האם קיימת סרבנות גט בהתאם לראיות, נסיבות והוכחות, וכן לדון לגופא בתובענה לפסיקת פיצוי בגין נזק הנובע מסרבנות הגט, אף במקרים בהם ביה"ד הרבני מסתפק בהמלצה ליתן גט בלבד.
- היפר חובה חקוקה - אחד התנאים לגיבושה של אחריות במסגרת העוולה של הפרת חובה חקוקה הוא כי החיקוק שביסוד החובה נועד "לטובתו או להגנתו" של התובע.
- חובת זהירות מושגית - בעניינן של מסורבות גט מתקיימת כמעט מאליה חובת הזהירות המושגית, מעצם קיומה של מערכת הנישואין וכל הזכויות והחובות הנלמדות ממנה.
- מהו נזק? - נקבע - נזק מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין, כאובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן וחיסור כיוצאים באלה, כאשר בהתאם לפסיקה ההגדרה רחבה דיה בכדי לכלול נזק שאינו מוחשי או ממוני, כגון פגיעה נפשית, פגיעה האוטונומיה, סבל, צער, עגמת נפש וכיו"ב.
|
|
- בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן - בפני השופטת טובה סיוון - בשם התובעת: עו"ד סוזן ויס - בשם הנתבע: עו"ד אברהם ויס
|
|
