התובע דורש סך של 7,000 ש"ח מהנתבעת בגין תרמית שהנתבעת התרגלה לעשות בו שימוש, לטענתו, לצורך הפקת רווחים גורפים בהיעדר ניכיון כפיים שבתוך כך נגרמת פגיעה קשה לאוכלוסיה.
מדובר ב-5.02 ש"ח שגבתה ממנו הנתבעת מאחר ופרע את חובו לה באמצעות בנק הדואר. התובע מוסיף וטוען כי - "התביעה מושרשת בסוג של תרמית שהנתבעת בחרה בו כמקצוע לחיים..." וכי "התרמית שהנתבעת בחרה בה כמקצוע לחיים גורף לה מיליוני שקלים לכיסה במהלך כל שנה..".
הנתבעת, מצידה, טענה בהגנתה כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית וכי העובדה שלא קדמה להגשתה כל פניה או דרישה של התובע יש בה להעיד על חוסר ניקיון כפיו. מעבר לכך, הנתבעת טוענת כי מציעה מספר חלופות אפשריות לתשלום שאין היא גובה עליהם עמלה, והתובע יכול היה לבחור בחלופה המתאימה לו. בית המשפט דחה את התביעה.
