הנאשם, אדם כבן 55 שנים, נתן את הדין בשל הרשעתו במסכת מעשי עבירה חמורים שבוצעו בתכיפות לא מעטה בין שלהי 2005 לבין אמצע 2007. מסכת מעשי העבירה מצאה ביטוי בכתב אישום הנחלק לארבע פרשיות אישום, שציר כל אחת מהן הוא תלונה כנגד הנאשם בגין ביצוע - בעצמו או באמצעות אחרים – פעולות איום, סחיטה בכוח ובאיומים, הצתה, היזק בזדון ועבירות נוספות כנגד המתלוננים ובני משפחותיהם. מעשי העבירה כוונו בעיקרם לשם סחיטת סכומי כסף מן המתלוננים שהנאשם מייחס להם אחריות לנזקים (שלא היו) שנגרמו לו.
מרבית מעשי הטרור הללו כוונו כלפי המתלונן עו"ד אורי גאון ובני משפחתו. מעשים אלה כללו ניקוב צמיגי מכוניתו של גאון, הצתת רכבו והצתת רכבה של אשתו, השלכת רימון הלם לעבר מכוניתו של גאון והשלכת רימון עשן אל חדר השירותים בביתו (בנותיו נפגעו משאיפת עשן), ירי מאקדח לעבר מכוניתו של גאון בעת עצירה בצומת מרומזר. לאלה נוספו סדרת מהלכי איום והטרדה טלפוניים ואיומים בשיחה פנים אל פנים.
מסכת מעשי עבירה בהיקף וב"סגנון" דומה בוצעה כלפי המתלונן עמיל מכס אייבי ביריאן ואשתו. שני המתלוננים הנוספים (עו"ד יאיר בן דוד והחוקר הפרטי לשעבר יעקב אשל) ספגו מנת איומים מצומצמת יותר, אך גם זו אינה מבוטלת בחומרתה.
ברי כי הנאשם לא פעל בגפו. הוא הסתייע באחרים. הפעילות בוצעה באורח מתוחכם מאד, בדרך אשר כיסתה את כל הפרטים כך שלא ייוותרו סימנים מזהים. חלק ניכר ממעשי העבירה בוצעו בעת שהנאשם שהה אצל אחיו בארה"ב. עובדה זו כשלעצמה מעידה על תחכום, תעוזה, כושר תכנון ושליטה על הגורמים המבצעים.
