X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  פסיקה
לאחר שהוגש כנגד המתחזה לרופאת שיניים כתב אישום בן עשרים וארבעה סעיפים ביקש עורך דינה לפוטרה מהדין בשל אי שפיות מאחר ו"נתפסה" מתנהגת כשפויה הכריע השופט כי שוב התחזתה הפעם לחולת נפש ודחה את הבקשה
▪  ▪  ▪
התחזתה פעמיים: פעם לרופאת שיניים ופעם לחולת נפש
אדם שנוהג ברבים במופנמות ובאדישות וכאשר הוא לבדו, או סבור שהוא לבדו, נוהג בבהירות ובחדות כדי ניתוח סיטואציות משפטיות הוא אדם שיוצר, תוך כדי הפעלת שיקול דעת שמשקף שפיות, מצג שווא על-מנת להיפטר מן הדין. יתירה מכך, במהלך הדיונים בבית המשפט הנאשמת נהגה, לדברי השופט, בתיאטרליות יתר שגם היא סייעה לחשוף את מצג השווא.

הכשל המוסרי שבחשיבה המדיקלית
ענבל בר-און
מה המשותף לטוקבקיסטים אשר ראו בדודו טופז חולה דכאוני שלא היה אחראי למעשיו לבין עורך דינו של החשוד ברצח, אבי דר, שהתעלם מרצונו לעמוד לדין? - חשיבה מדיקלית * האדם לא נברא בצלם אלוהיו, הוא לא מבחין בין טוב לרע, הוא לא בוחר * הוא אוסף כימיקלים ש"מכתיבים" את התנהגותו
לרשימה המלאה

הצעת חוק: חידוש הליכים פליליים שהופסקו באשפוז כפוי
ענבל בר-און
כיום ניתן לחדש הליכים פליליים כנגד נאשם שהופסקו בשל אשפוזו הכפוי במוסד פסיכיאטרי, רק לאחר שחרורו * הח"כים אזולאי ורותם מציעים לאפשר את חידוש אותם הליכים גם תוך כדי אשפוזו הכפוי של אדם * אך האם הפסקת ההליכים כנגד נאשם הינה ראויה בהכרח?
לרשימה המלאה

"...לא אוכל להימנע מהמסקנה הברורה שהנאשמת עשתה מאמץ קיצוני כדי להתחזות כחסרת תובנה כלשהי וכי התנהגות זו הייתה, לפחות בחלקה הגדול, נשלטת ומכוונת", כותב (24.09.2009) שופט בית משפט השלום בתל – אביב, השופט מוקי לנדסמן, בקובעו שעל-מנת להתחמק מהדין, המתחזה לרופאת שיניים התחזתה שנית – הפעם לחולת נפש.
הגברת לייטנר עסקה ברפואת שיניים, מקצוע מכובד לכל הדעות. אך אליה וקוץ בה – צריך רישיון על-מנת לעסוק בו. הגברת לייטנר לא החזיקה בכזה. במאי 2007 הוגש כנגדה כתב אישום שכלל 24 עבירות שונות שנבעו מהתחזותה לרופאה. בין העבירות : התחזות כאחר, תקיפה חבלנית (טיפול רפואי שניתן על סמך מצג שווא כאילו המטפל רופא מהווה תקיפה), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן טיפול רפואי בפזיזות או ברשלנות, התחזות כמורשה לטיפול שיניים ועבירה של זיוף מסמך. הנאשמת הודתה בעבירות המיוחסות לה. עם זאת, לטענתה, או יותר נכון לטענת בא-כוחה, אין להעמידה לדין מאחר והיא חולת נפש.
הפרקליטות טענה כי הנאשמת לא עמדה בנטל ההוכחה כי היא אכן חולת נפש, ומשכך יש להעמידה לדין.
שופט בית משפט השלום בתל – אביב, השופט מוקי לנדמן, לא מצא בתקדימי בית המשפט העליון תקדים הקובע על מי נטל ההוכחה בטענת חוסר שפיות ופילס לבדו את הדרך. לדבריו, כאשר ההגנה טוענת להיעדר שפיות עליה להוכיח כי טענתה זו גוברת במאזן ההסתברויות על טענות המאשימה. זאת על-פי המשפט המשווה באנגליה, קנדה, אוסטרליה וארצות הברית, וכן על-פי היקש מהדין האזרחי על פיו, הטוען טענה עליו להוכיחה במאזן הסתברותי.
הפסיכיאטרים שמסרו את חוות דעתם ביחס ליכולתה של הנאשמת לעמוד לדין התפלגו בדעותיהם. יש מהם שטענו שהנאשמת חולת נפש – שאינה יכולה לעמוד לדין , ויש מהם שטענו שהנאשמת, אומנם חולת נפש היא – אך יכולה לעמוד לדין. השופט לנדסמן צידד בדעה שגרסה שהנאשמת יכולה לעמוד לדין. כיצד ידע להכריע, והרי לא הוכשר כפסיכיאטר? מעשה שהיה כך היה.
הכלל המשפטי קובע כי חולה נפש שאינו יכול לעמוד לדין הוא חולה נפש שמקויים בו לפחות אחד מאלה :
  • הוא לא מבין שהוגש כנגדו כתב אישום.
  • הוא לא מבין את חומרת כתב האישום.
  • הוא לא מסוגל לתקשר עם עורך דינו.
הגברת לייטנר – קוימו בה, כלפי חוץ, כל התנאים. באשפוז אליו נשלחה התנהגה במופנמות. בבית המשפט נהגה באדישות וכמי שאין הדבר נוגע לה וכן הלאה. עד ש...
יום אחד, בהיותה בשלוותא, נעמדה הנאשמת מחוץ למשרדו של דוקטור פפר, רופא בבית החולים. היא, כנראה, לא ידעה שהדוקטור שם אחרת יוקשה להסביר מדוע חרגה מהתנהלותה האדישה ומשיגרתה על פיה כל ענייניה, לרבות עניין המשפט הפלילי כנגדה, נראים כמי שאינם נוגעים לה ושוחחה בחדות ובבהירות בטלפון עם מישהו, לו הסבירה שלגבי חלק מהאישומים כנגדה ישנה התיישנות, שלגבי חלקם אין ראיות וכן הלאה – דברים שעורך דינה אמר לה. משיצא דוקטור פפר – כנראה על-מנת לחזות בשינוי שחל במטופלת – נבהלה הנאשמת ועברה לנהל את שיחתה במקום אחר, בלובי המחלקה.
מהתנהגות זו הסיק השופט לנדסמן שהנאשמת היא, פשוט, מתחזה. לדבריו, אדם שנוהג ברבים במופנמות ובאדישות וכאשר הוא לבדו, או סבור שהוא לבדו, נוהג בבהירות ובחדות כדי ניתוח סיטואציות משפטיות הוא אדם שיוצר, תוך כדי הפעלת שיקול דעת שמשקף שפיות, מצג שווא על-מנת להיפטר מן הדין. יתירה מכך, במהלך הדיונים בבית המשפט הנאשמת נהגה, לדברי השופט, בתיאטרליות יתר שגם היא סייעה לחשוף את מצג השווא. כך, למשל, השופט "לא קנה" את זה שהגברת לייטנר "חשבה" שהוא (השופט לנדסמן) רופא וביקשה ממנו כדורים. הוא גם לא התרשם מזה שהיא מכנה את עורך דינה "החבר של הבת שלי" או מזה שכשהיא באה לשתות היא שופכת על עצמה מים. אור לכל אלה, נדחתה בקשתה והיא תעמוד לדין כאחד האדם.

עובדות המקרה

בחודש מאי 2007 הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום שכלל 24 אישום שונים שנבעו מהתחזותה כרופאת שיניים בין השנים 2001-2006. בין האישומים: התחזות כאחר, תקיפה חבלנית (טיפול רפואי שניתן על סמך מצג שווא כאילו המטפל רופא מהווה תקיפה), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן טיפול רפואי בפזיזות או ברשלנות, התחזות כמורשה לטיפול שיניים ועבירה של זיוף מסמך. הנאשמת הודתה בעבירות המיוחסות לה.

טענות הצדדים

לטענת בא כח הנאשמת, מרשתו חולת נפש ומשכך אין היא יכולה לעמוד לדין. לדברי הפרקליטות, נטל ההוכחה כי נאשם חולה נפש שאינו מסוגל לעמוד לדין רובץ על כתפי הנאשם, וההגנה במקרה דנן לא עמדה בנטל זה. לכן, יש להעמיד את הנאשמת לדין.

קביעות בית המשפט

שופט בית משפט השלום בתל – אביב, השופט מוקי לנדמן, גורס כי בעוד שהשאלה: "מיהו חולה נפש שלא יכול לעמוד לדין" קיבלה מענה בפסיקת בית המשפט העליון, הרי שביחס לשאלת מידת וטיב ההוכחה הנצרכת על-מנת להכריע שנאשם הוא אכן חולה נפש שלא יכול לעמוד לדין לא נקבע תקדים בפסיקת בית המשפט העליון. משכך, ייאלץ הוא להכריע בסוגיה בעצמו. להלן סקירתו את המצב המשפט ומסקנתו.
סעיף 15 (א') לחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 קובע כי אם אור לראיות שהובאו בפני השופט על-ידי אחד הצדדים או עקב התרשמותו הוא סובר השופט כי נאשם במשפט פלילי הוא חולה נפש שלא יכול לעמוד לדין – רשאי השופט להורות על אשפוז הנאשם או על שליחתו לטיפול מרפאתי. כלומר, נצרכים שני תנאים מצטברים על-מנת שהנאשם לא יועמד לדין : 1. הנאשם חולה נפש. 2. מחמת חוליו לא יכול הנאשם לעמוד לדין. סעיף 15 (ג') לחוק קובע כי בית המשפט לא יורה על אשפוז או טיפול אלא אם כן הוראת בית המשפט עולה בקנה אחד עם חוות דעת פסיכיאטרית מטעם הפסיכיאטר המחוזי. אומנם הפסיכיאטר המחוזי קובע אם הנאשם חולה נפש אם לאו, אבל רק בית המשפט קובע אם הנאשם יכול לעמוד לדין אם אינו. הלכות בית המשפט העליון מורות כי מרגע שהכריע בית המשפט כי נאשם הוא חולה נפש שאינו יכול לעמוד לדין, יופסקו כל ההליכים נגדו. הגדרת החוק חסרה היות והחוק לא מגדיר מיהו חולה נפש ו/או מה היא מחלת נפש.
בית המשפט העליון ברע"פ 2111/93 יוסף אבנרי נגד מדינת ישראל הוא שיצק תוכן להגדרה "חולה נפש שאינו יכול לעמוד לדין" בהגדירו ככזה את מי שבעת ביצוע העבירה או ההעמדה לדין כושר השיפוט שלו ו/או כושר תפיסת המציאות אצלו פגוע קשות או שהוא בעל סטיות חמורות מהנורמה. כך נאמר שם:
"לצורך התקיימות התנאי של "מחלת נפש" מן הבחינה המשפטית, אין די בהפרעות נפשיות קלות , אלא נדרשת הוכחה לכך שהנאשם לוקה בסטייה חמורה מן הנורמה, כלומר בפגיעה קשה בכושר השיפוט או בתפיסת המציאות".
הטעמים בגינם נאשם לא יועמד לדין אם היה חולה נפש חמור בעת ביצוע העבירה ו/או בעת העמדתו לדין:
חוק העונשין קובע כי על-מנת שיורשע אדם בעבירה פלילית עליו לגבש מחשבה פלילית. כלומר עליו לדעת שהוא עושה את המעשה האסור (גם אם אינו יודע שהמעשה אסור). אם יוכח כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם חולה נפש חמור – יחסר היסוד הנפשי, המחוייב לצורך הרשעה, שכן מצב של מחלת נפש הוא מצב של היעדר מחשבה כלשהי, לרבות מחשבה פלילית.
מיסודות השיטה המשפטית בארץ הוא שנאשם רשאי להתגונן. משכך נקבע בפסק הדין בעניין אבנרי המובא לעיל כי נאשם שהוא חולה נפש חמור, שאינו מבין את האישום או את חומרת האישום או שאינו מסוגל להבין את דברי עורך דינו – הרי הוא משולל הגנה, ואין להעמידו לדין.
הוכחת חולי הנפש - על כתפי המאשימה או ההגנה?
לגבי טענה שהנאשם - בעת ההעמדה לדין - (לא בעת ביצוע העבירה) הוא חולה נפש שאינו יכול לעמוד לדין פסק השופט לנדסמן שנטל הראיה מונח על כתפי בא כח ההגנה הטוען שהנאשם אינו כשיר. על הראיה לעמוד במידת הוכחה של מאזן הסתברויות. כלומר – על הטענות הגורסות כי הנאשם אינו כשיר לדין לגבור על הטענות הסותרות עד שישוכנע בית המשפט בדבר חולי הנפש. לדברי השופט, כך היא הפסיקה בדין המשווה באנגליה, קנדה, אוסטרליה וארה"ב. עוד הוא מוסיף כי היות וההגנה מעודכנת יותר מהמאשימה במצבו של הנאשם מסתבר כי יש להטיל עליה את נטל ההוכחה.
לגבי טענה כי נאשם - בעת ביצוע העבירה - היה חולה נפש שאינו כשיר לעמוד לדין פסק השופט לנדסמן כי אם הצליחה ההגנה לעורר ספק סביר שמא הנאשם היה חולה נפש בעת ביצוע העבירה – מעתה על-מנת שתושג הרשעה, על המאשימה להוכיח מעבר לספק סביר שהנאשם היה שפוי בעת ביצוע העבירה. זאת משום שכעת התעורר ספק שמא לא קויים אחד מיסודות העבירה – היסוד הנפשי, על פיו על נאשם להיות כזה שמודע למעשיו – ולא ניתן, על-פי הוראות סעיף 34 כב (ב') לחוק העונשין, התשל"ז-1977 להרשיע בעבירה שיש ספק שמא לא קיים הנאשם בביצועה את כל יסודותיה. לשון הסעיף:
"התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג"
סיכומם של דברים:
1. על-מנת שנאשם בעבירה פלילית לא יועמד לדין עליו להיות חולה נפש חמור בעת ביצוע העבירה או בעת העמדתו לדין.
2. אם ההגנה טוענת כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם חולה נפש חמור, וטענתה מעוררת ספק סביר בדבר שפיות הנאשם – על המאשימה, על-מנת להשיג הרשעה, להוכיח מעבר לספק סביר שהנאשם היה שפוי בעת ביצוע העבירה.
3. אם ההגנה טוענת שהנאשם הוא חולה נפש חמור כעת, בעת ההעמדה לדין – עליה להוכיח במאזן הסתברויות שטענתה נכונה.
מן הכלל אל הפרט
בענייננו, כותב השופט, לא עמדה הנאשמת בנטל ההוכחה כי כעת, בעת העמדתה לדין, היא חולת נפש חמורה שאינה יכולה לעמוד לדין, ומשכך יש להעמידה לדין ככל האדם. אומנם פסיכיאטר מטעם הנאשמת וכן פסיכיאטרים אחרים שמינה בית המשפט לצורך מתן חוות דעת בדבר מצבה הנפשי העידו כי הנאשמת סובלת מ"תסמונת גנסר", מחלת נפש שגורמת לשיבוש הדעת בעת מצבי לחץ, מה שהופך את הנאשמת לחולת נפש שאינה יכולה לעמוד לדין. אולם מאידך, נשמעו גם חוות דעת של פסיכיאטרים שסוברים שהנאשמת היא פשוט מתחזה. וכיצד ידע השופט להכריע במחלוקת הפסיכיאטרים? מעשה שהיה כך היה.
ביום ה-20.11.2008 שהה דוקטור פפר, רופא בבית החולים לחולי נפש "שלוותא" בו אושפזה הנאשמת לשם אבחונה, במשרדו. מבעד לדלתו המוגפת הוא שמע את הנאשמת שעמדה במסדרון כשהיא – בניגוד להתנהלותה הכללית – מנהלת שיחת טלפון ערה. בשיחה היא תיארה בלשון קולחת את ההליך המשפטי שהיא חווה. כך, לדוגמה, היא סיפרה לבן – שיחה שלגבי חלק מהאישומים ישנה התיישנות ושלגבי אישומים אחרים אמר עורך דינה שאין כלל ראיות. משיצא הדוקטור אל המסדרון הנאשמת נבהלה ועברה לנהל את השיחה בפינת לובי המחלקה.
לדברי השופט לנדסמן, עובדות מקרה זה שומטות את הטענה כי הנאשמת היא חולת נפש שאינה יכולה לעמוד לדין מאחר ואינה מודעת לכתב האישום או לחומרתו. מעצם השיחה הקולחת והעובדה כי הנאשמת נבהלה משראתה את דוקטור פפר, אומר השופט לנדסמן שברור כי מדובר באשה שמודעת לכתב האישום, לחומרתו, ולצורך להציג פני חולת נפש. אחרת מדוע נבהלה משראתה את הדוקטור? אין זאת אלא משום שחשה כי מסכתה, מסכת חולת הנפש הוסרה. מגוף פסק הדין:
ד"ר פפר – "...במהלך היום נשמעה מנהלת שיחה ערה מאחורי דלת חדרי. השיחה נסבה על תכנים משפטיים, תיארה לגורם שלישי בשיחה כי לגבי חלק מהאישומים יש התיישנות וכי ב-2-3 תיקים נוספים העו"ד אמר כי גם בהם אין ראיות . משפתחתי את הדלת נראתה נבהלת ועזבה מייד את המקום, בהמשך המשיכה שיחתה בפינת לובי המחלקה כשהיא נשמעת חדה ובהירת מחשבה בהתייחסותה לנושאים המשפטיים".
על כך כותב השופט לנדסמן- "מדובר בראיה ממשית החותרת תחת הטענה כי הנאשמת אינה מסוגלת לשתף פעולה עם סנגור ואינה מבינה כלל את ההליך המשפטי. אמנם, אין לדעת מי היה בן שיחה של הנאשמת, אך אדם שעושה שימוש במונחים "ראיות", "עורך דין", "התיישנות", "אישומים", מבין, לפחות באופן בסיסי, את משמעותם. זאת ועוד: כשהנאשמת מדווחת לאחר על תוכן שיחה שנערכה בינה לבין עורך דין, ברי שהיא הבינה את שנאמר לה על-ידי עורך הדין, ברמה משמעותית שאפשרה לה לעבד את תוכן הדברים ולדווח עליהם. גם הבהלה שאחזה בה כשנוכחה שד"ר פפר שמע את השיחה, מלמדת, לפחות ,לכאורה, שהנאשמת הבינה שתכני השיחה עלולים לשמש לה לרועץ... ...גם לאחר שהזהרתי עצמי חזור והזהר שאינני בעל מקצוע בתחום הפסיכיאטריה וכי עלי להישמר מקביעת ממצאים על בסיס התרשמותי, לא אוכל להימנע מהמסקנה הברורה שהנאשמת עשתה מאמץ קיצוני כדי להתחזות כחסרת תובנה כלשהי וכי התנהגות זו הייתה, לפחות בחלקה הגדול, נשלטת ומכוונת".
לא זו אף זו, במהלך הדיונים בבית המשפט הנאשמת התנהגה, לדברי השופט, בצורה תיטראלית מוגזמת, שהניעה אותו לסבור שאין היא אלא מתחזה. כך, למשל, היא פנתה אל השופט כאל רופא וביקשה ממנו כדורים, אמרה שעורך דינה הוא החבר של ביתה, שפכה מים על חולצתה במכוון ולא השיבה עניינית לשאלות. כל אלה חיזקו את דעת השופט כי מדובר במתחזה.

תוצאת ההליך

נקבע כי הנאשמת אינה חולת רוח שאינה יכולה לעמוד לדין. המשפט כנגדה ימשיך להתנהל כסדרו.

פרטי ההליך

- בבית משפט השלום בתל – אביב.
- בפני השופט מוקי לנדסמן.
- בא כח הנאשמת נ' לייטנר: עו"ד אייל כהן.
- בא כח המאשימה מדינת ישראל פרקליטות מחוז תל – אביב: עו"ד אילן אזולאי.

ת"פ 3445-07 מדינת ישראל פרקליטות מחוז תל – אביב נגד נ' לייטנר
ניתן: 15.09.2009
תאריך:  17/09/2009   |   עודכן:  18/09/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ביהמ"ש: רופאה שהתחזתה לחולת-נפש לא תימלט מן הדין
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאיר הילזנרט
החוק קובע שחייל שנחשד בשימוש בסמים יחויב לתת דגימת שתן רק אם קצין שיפוט ששמע את טענותיו אישר זאת בכתב    החיילים שסירבו לצו הורשעו וערערו מאחר ולא הובאו להשמיע טענותיהם בפני הקצין    הנשיאה ביניש הכשירה את הצו
ענבל בר-און
וזאת גם אם לא כולה אמת    האינטרס הציבורי מחייב להגן על אזרחים שנפגעו מהתנהלותם של עובדי ציבור    זאת בתנאי שהתלונה נעשית בתום לב    אין דרישת "אמת דיברתי" במקרים כאלו
ענבל בר-און
האם ייפוי כוח בלתי חוזר כובל לקוח לעורך דינו חרף רצונו? כן, בנסיבות מסוימות    לדוגמא, כאשר מעורבים צדדים שלישיים שעלולים להיפגע מכך
ענבל בר-און
האם השפעה אפשרית של תניית בוררות על צדדים שלישיים מהווה עילה לביטולה? במקרים נדירים, כאשר האפשרות היא ממשית    תכלית הבוררות היא דיון מהיר ויעיל, ולא בנקל תיסוג תכלית זו מפאת אינטרס נוגד
מאיר הילזנרט
חברת סלקום הודיעה ללקוחותיה כי תתחיל לגבות מהם תשלום עבור פירוט השיחות    אמרה – וגבתה    ביהמ"ש המחוזי מרכז אישר את התובענה הייצוגית להשבת הכספים שנגבו שלא כדין תוך הפרת חוזה כהגדרת השופטת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il