טיעון מעניין: באלול אין לדון נאשם בפלילים לכף חובה

בין השנים 1997-2003 עבד הנאשם, מר יורם מור, כמנהל חשבונות בסוכנות התיירות אוניברסל. את חלק מהכספים ששילמו הלקוחות שלשל לכיסו, ועל-מנת שלא ייוודע הדבר ביצע רישומים כוזבים במסמכי החברה. משהתעורר החשד נפתחה חקירה שבסופה הועמד לדין והורשע בביצוע העבירות גניבה בידי מורשה ורישום כוזב במסכמי תאגיד. במסגרת הדיון על גזר דינו לא ביקש הנאשם להביא תסקיר מבחן בעניינו. לחילופין הביא מכתב מרופאו שהעיד כי הוא מטופל על ידו תרופתית עקב מצבו הדיכאוני חרדתי. כמו-כן, הביא מכתב ממנהל המרפאה בה הוא מועסק, המעיד כי מדובר באדם בעל מידות תרומיות. בנוסף הביא הנאשם דוח ממערכת ההוצאה לפועל המראה כי הוא שקוע בחובות בשל תשלומי מזונות אשתו ושחשבון הבנק שלו, המצוי ביתרת חובה, מעוקל. כמו-כן, הביא הנאשם מספר עדי אופי העובדים עימו בסניף קופת חולים מאוחדת בירושלים שדיברו כולם, ללא יוצא מן הכלל, בשבחו. כך מעידים עדי האופי: דוקטור בר לוי, רופא במרפאה, תיאר את הנאשם, במכתב ששיגר לבית המשפט, כאדם מסור ואחראי, שמסייע לחולים, בפרט לאלה הסובלים מבעיות רפואיות חמורות, להשיג את הטיפול הרפואי לו הם נזקקים. סמיר ג'וזף, העובד בוועדה לביקורת במרפאה, ציין כי הוא מכיר את הנאשם מזה 17 שנים במהלכן זיהה בו תכונות אופי מיוחדות. הוא סיפר שהנאשם סייע לחולים נזקקים להשיג תרופות שקצרה ידם מלהשיגן. אורלי קיסרי עובדת במרפאה, עופר שם טוב מנהל המרפאה ואיתן כהן עובד נוסף במרפאה - אף הם העידו כי הנאשם הוא אדם בעל מידות תרומיות. בין הביטויים שבחרו לתאר באמצעותם את הנאשם היו הביטויים דלהלן: "רגיש לצורכי הכלל", "ניחן באישיות נוחה ונעימה", "אדם מלא חמלה, חסד וצניעות", וכן הלאה על זה הדרך.

ההגנה סוברת שיש להקל עם הנאשם. זאת בשל שלוש סיבות : האחת - העבר וההווה המהוללים של הנאשם מצדיקים שיקלו עימו. השניה – העובדה שבין כה נענש, מעצם קיום ההליך הפלילי בלבד, די בה על-מנת לאלפו מוסר ואין צורך בענישה חמורה. שלישית – אלול הוא חודש הרחמים והסליחות וראוי לדון בו את הזולת לכף זכות. כך מתארת ההגנה את ההווה והעבר מלא התרומה לכלל של הנאשם: מדובר באיש מבוגר, בן 52, יתום מאב(!) ובן לאם בת 82, איש צנוע ללא עבר פלילי. הוא אדם מחונך ששירת כקשר תותחנים בצה"ל עד גיל 40. יש לו שלושה ילדים והוא התקדם בעבודתו בקופ"ח. מדובר באדם בעל חמלה, מסייע לזולת, שמוטב, כמובן, שלא ייאסר אלא ימשיך בתרומתו לחברה. כך מתארת ההגנה את הענישה שחווה הנאשם מעצם קיום ההליך הפלילי: מאז פרוץ הפרשה לא ידע הנאשם מנוח, איכות חייו נפגעה קשות, הוא הסתבך בחובות, התגרש, לא מצא בת זוג חדשה, ההליך המשפטי נגרר ונגרר – 4 שנים, שלא באשמתו, דבר שהתיש אותו מאוד. כאמור לעיל, בא כח הנאשם טוען, כי יש לדון את הנאשם לכף זכות. לא רק כי הוא נפלא כפי שגורסים עדי האופי, וחף מכל פשע כפי שהעיד על עצמו בעצמו, אלא גם היות ומדובר בחודש הרחמים והסליחות, אלול, בו נהוג לדון אדם במידת הרחמים. אור לכל אלה ביקשה ההגנה כי בית המשפט יסתפק בגזירת עבודות שירות על הנאשם ולא יגזור מאסר בפועל. כך גם יוכל הנאשם להמשיך להתחסד עם סביבתו. התביעה לא התייחסה אומנם לטענת ההגנה כי יש להקל בעונשו של הנאשם בשל כך שהדיון נערך באלול, אולם סתרה את טענותיה האחרות של ההגנה. לדברי הפרקליטות, הנאשם לא השיב, ולו שקל אחד מכספי העתק שגנב. עובדה זו משמיטה את טענות ההגנה כי יש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם. לגבי המידות התרומיות שייחסה ההגנה לנאשם טוענת התביעה כי אלה אינן קיימות כלל ומה שנשמעו בבית המשפט עדי אופי שתיארו את הנאשם כאדם מופתי אין בכך יותר מאשר עוד תרגיל של הנאשם, חלק משיטתו: לשבות אנשים בקסמיו לצורך תועלתו האישית, כדי הצגת שווא של תום וזכות. בנוסף, ציינה הפרקליטות כי במקרים דומים של גניבה ממעביד נוהג בית המשפט להחמיר בענישה היות ועבירה זו מסכנת את יסודות המשק ביוצרה חששות אצל מעסיקים לפיהן לא ניתן להסתמך על עובד, מה שעלול להוביל לשיתוק כלכלי. מכאן, לדברי הפרקליטות, שיש להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו 42 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך- 40,000 ש"ח, ופיצוי בסך 200,000 ש"חלחברת אוניברסל.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט עוני חבש, איזן בין בקשות התביעה לבין אלה של ההגנה וגזר את דינו של הנאשם ל-36 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך- 30,000 ש"ח, ופיצוי לסוכנות אוניברסל בסך של 150,000 ש"ח. לדברי השופט, יש צדדים רבים להחמיר עם הנאשם. בין אלה התנהגותו הצינית שכמנהל חשבונות מעל בכספים עליהם הופקד, כספים שהם מקור לפרנסת משפחות שלמות, משפחות צוות העובדים, אותם סיכן במעילה כה גדולה שהביאה את החברה אל פיה של קריסה ממשית. עוד פן לחומרה מוצא השופט בכך שהנאשם מעולם לא הביע חרטה ולא מצא לנכון להשיב כספים שנטל. בשולי דבריו כותב השופט חבש כי הוא שוכנע שהנאשם אכן, כדברי עדי האופי, עוסק רבות במסגרת עבודתו בסיוע לזולת. לכן, ומאחר ומדובר בהרשעה ראשונה, מצא מקום שלא למלא אחר כל בקשות הפרקליטות ולהקל קמעא בעונש. לא הייתה התייחסות בדבריו לעניין חודש אלול.

על הנאשם נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך של 30,000 ₪ ופיצוי כספי לחברת אוניברסל בכך של 200,000 ₪.

- בבית המשפט המחוזי בירושלים. - בפני סגן הנשיא, השופט עוני חבש. - בא כח הנאשם יורם מור: עו"ד אלי כץ. - בא כח המאשימה מדינת ישראל: פרקליטות מחוז ירושלים.