טכנאי המחשבים רועי גרטל פרסם באינטרנט כי הוא מתקין תוכנות במחירי "מציאה". הוא עמד בדיבורו ואכן התקין תוכנות של חברות נבחרות במחירי מציאה ממש. לדוגמה: 15 תוכנות בשווי של מעל ל-55,000 ש"ח ב 300 ש"ח בלבד. אליה וקוץ בה – התוכנות הותקנו ללא רישיון.
לידי חברת וויבס אודיו העוסקת בפתרונות בתחום עיבוד אותות אודיו הגיע מידע לפיו אף היא נמנית בקרב החברות שאת תוכנותיהן משווק גרטל. היא שלחה חוקרים מטעמה לגרטל, והוא מכר להם תקליטור צרוב שעליו 15 תוכנות של החברה.
לאחר שאחזה בתקליטור תבעה אודיו וויבס את גרטל. לדבריה, גרטל הפר את זכויות היוצרים שלה בכך שמכר, ללא רישיון, 15 תוכנות שייצרה.
להגנתו אמר הנתבע כי התקליטור אינו שלו. הוא קיבל אותו מחבר שאת שמו שכח. כמו-כן, לדבריו, התוכנות שהיו על גבי התקליטור הן תוכנות "דמו" (תוכנות שיוצריהן מאפשרים שימוש זמני בהן. כגון אלה שנעצרות לאחר 30 ימים) שבהעברתן ואף במכירתן אין הפרת זכויות יוצרים, הגם שהוא לא גבה כסף עבור העברת התוכנה אלא עבור ייעוץ שסיפק ביחס לתוכנות.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות גונן, קיבלה את טענות אודיו וויבס לפיהן גרטל הפר את זכויות היוצרים שלה. לדבריה, הוכח בדיונים כי התוכנות שעל גבי התקליטור היו פרוצות או ללא רישיון ושגרטל מכר תוכנות אלה, ולא, כדבריו, גבה כסף רק עבור היעוץ.
עוד בפסק דינה מציינת השופטת כי תוכנות "דמו", למרות שישנו היתר מצד היצרן להשתמש בהן ללא תשלום לתקופת ניסיון – מכל מקום, אין רשות לאיש מלבד ליצרן למכרן.
עבור כל הפרה חייבה השופטת את גרטל לפצות את אודיו וויבס ב-10,000 ש"ח. מאחר שדובר ב 15 תוכנות הגיע סכום הפיצוי ל-150,000 ש"ח. כמו-כן חוייב גרטל בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח.
