לא גילה למבטחת כי התמכר לסמים, ויכוסה

בעקבות תאונת דרכים אשר אירעה בסוף מאי שנת 2007, שילמה "כלל חברה לביטוח" סך של 114 אלף ש"ח בקירוב, לנתבע, וזאת בהתאם לפוליסת ביטוח במסגרתה בוטח. רכבו של הנתבע מס' 1, פואד סעדי, היה מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי אצל הראל חברה לביטוח בע"מ. חברת כלל הגישה תביעה כנגד חברת "הראל" לשפותה בגין הסכומים ששילמה למבוטחה, שכן לטענתה, התאונה אירעה עקב רשלנותו של הנתבע. "הראל" גרסה בכתב הגנתה כי הנתבע מס' 1, פואד סעדי, הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו בסיף 6 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981, ועל כן היא פטורה מחבותה על פי הפוליסה. בעקבות הסכם דיוני בין הצדדים הוחלט כי כצעד ביניים, "הראל" תשפה את "כלל", ואם יוחלט בבית המשפט כי הנתבע מס' 1, פואד סעדי, הפר את חובת הגילוי כלפי "הראל", הוא ישפה אותה על הסכום ששלמה ל"כלל". לטענתה של "הראל", פואד סעדי הוליך אותה שולל כאשר לא גילה את אוזנה כי הוא מכור לסמים, טרם ההתקשרות בפוליסת הביטוח.

הראל טענה, כי במועד כריתת חוזה הביטוח, היה הנתבע מכור לסמים, וכי הוא לא גילה לה עובדה זו בעת החתימה על הצעת הביטוח. לטענתה, מדובר בעובדה מהותית שכל אדם מודע למהותיות שלה, ולכן אי גילויה מהווה הסתרת מידע בכוונת מרמה, כאמור בסעיף 6(ג) לחוק. הראל המשיכה וטענה, כי אילו הייתה מודעת לעובדה שהמבוטח צרכן סמים קבוע, בטרם כריתת חוזה ביטוח, היא לא היתה מוכנה לקבל אותו לביטוח אפילו תמורת תשלום פרמיות גבוהות. על בסיס האמור מבקשת הראל להפעיל את הוראת סעיף 7(ג)(1) ו-(2) ולפטור אותה כליל מחובת תשלום תגמולי הביטוח. הנתבע טען מנגד, כי במועד עריכת הביטוח הוא לא היה מכור לסמים והיה נקי מסם. הוא הוסיף, כי גם אם תתקבל טענת הראל שכביכול הוא היה מכור לסמים, לא הייתה מוטלת עליו חובה כלשהי לגלות עובדה זו. לטענתו, הוא לא היה מודע לחשיבות העובדה, בעת עריכת הצעת הביטוח, לא הופנו אליו שאלות שעניינן מצבו הרפואי בכלל, ולא הוצגה לו שאלה הנוגעת לשימוש או התמכרות לסמים. בנסיבות אלו, כך נטען, לא ניתן לומר כי קיימת במקרה דנן "הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא עניין מהותי".

• על חובת הגילוי בחוזה ביטוח - חובת הגילוי הוסדרה בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח. סעיפים 6(א) ו-6(ב) דנים במקרים בהם מוצגים למבוטח על ידי המבטח שאלות שלדעתו חשובות ומהותיות לצורך עריכת הסכם הביטוח, והמבוטח מוסר תשובות שגויות או מוסר מידע חלקי. סעיף 6(ג) דן בחובת הגילוי היזומה של המבוטח, דהיינו הסתרת מידע שהוא מהותי וחיוני על אף שלא הוצגה למבוטח שאלה הנוגעת למידע זה. • על חובת הגילוי היזום - עם זאת, לעניין חובת הגילוי היזום נקבע, כי "היא חובה מצומצמת שלא בנקל ניתן לקבוע כי הופרה. על הטוען להפרת חובת הגילוי לעמוד בדרישות מחמירות: לא זו בלבד שעליו להוכיח הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח, אלא עליו להוכיח גם את מודעותו של זה האחרון שמדובר בעניין מהותי".לעניין יסוד ההסתרה נקבע, כי "לא די בכך שבית המשפט יקבע כי מידע בעניין מהותי – – לא נמסר למבוטח, אלא נדרש שבאי הגילוי ידבק כתם מוסרי הטמון ב"הסתרה". מקום שהוכח כי המבוטח היה מודע להיות המידע מהותי, אך בחר להחריש ולא לגלות את המידע מתוך הנחה שלו כי הדבר ישפיע על נכונות המבטח לבטחו או על התנאים שבהם יבוטח ומתוך רצון למנוע תוצאה שכזו, הרי שאי הגילוי, גם אם לא נעשה צעד אקטיבי להעלים המידע, קרוב ביותר ל"הסתרה", וההבדל ביניהם הוא דק מדק". על המבוטח לדעת כי בעניין מהותי עסקינן. • מהו עניין מהותי? - עניין יחשב כמהותי אם יש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח בכלל, או על תנאי הביטוח. לעומת זאת, "הדרישה לידיעת המבוטח שמדובר בעניין מהותי היא יסוד סובייקטיבי באופיו ... דהיינו, על בית המשפט לקבוע מה היה מצבו הנפשי של המבוטח בעת עשיית הפוליסה. הידיעה הנדרשת היא ידיעה של ממש. בידיעה קונסטרוקטיבית לא די". "כאשר המידע נוגע לעניין שכל בר דעת היה מבין כי הוא רלוונטי לעשיית הביטוח, על המבוטח לעמוד בנטל להראות כי הוא עצמו לא היה מודע לכך". • האם הנתבע הטעה את הראל? - גם אם התמכרותו של הנתבע לסמים הינה עניין מהותי, לא מתקיימים במקרה דנן יתר התנאים שעניינם מודעות הנתבע לכך שמדובר בעניין מהותי, ולא מתקיימים התנאים שעניינם הסתרה בכוונת מרמה. הנתבע פנה לסוכן הביטוח במטרה לערוך פוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי לרכב שבבעלותו. בעת עריכת ההצעה נשאל התובע לעניין גילאי הנהגים ברכב, זהות הנהגים המורשים לנהוג, האם היו לו תביעות קודמות לחברות ביטוח, האם חברת ביטוח דחתה בעבר בקשתו להיות מבוטח, ושאלות רבות אחרות הנוגעות לכיסוי הביטוחי שמבקש הנתבע לרכוש ולעברו הביטוחי. ההצעה אינה כוללת ולו שאלה אחת שעניינה שימוש או התמכרות לסמים. יתרה מכך, אין בהצעה ולו שאלה אחת שעניינה מצבו הרפואי והבריאותי של המבוטח – האם הוא סובל מנכות מסוימת, האם הוא משתמש בתרופות, או כל שאלה אחרת שעניינה כושר הנהיגה של המבוטח. בנסיבות אלו, כאשר נושא הביטוח אינו נוגע, באופן ישיר, לעניין המהותי שבמחלוקת, כאשר בהצעת הביטוח אין שום אינדיקציה או אפילו רמז לאותו עניין, לא ניתן לצפות מהמבוטח, שאין לו ידיעה בחוזה הביטוח, להיות מודע למהותיות העניין. כאשר המבטחת אינה מגלה את דעתה שהעניין הוא מהותי, ואינה מכוונת את המבוטח לדעת שמדובר בעניין מהותי, לא ניתן לדרוש מהמבוטח מודעות לחשיבות ולמהותיות העניין. במקרה דנן, לא הובאה שום ראיה שיש בה כדי להצביע, ולו ברמז, על מודעותו של הנתבע לכך שמדובר בעניין מהותי שהיה עליו לגלותו. • האם הסתיר המבוטח את המידע בכוונה? - משהוכח כי הנתבע לא היה מודע למהותיות העניין, ומשלא הוכח כי ההסתרה הייתה במתכוון ומתוך חשיבה ומודעות שהנתבע מסתיר מידע רלוונטי – הרי שלא ניתן לאמר כי דבק ב"הסתרה" כתם מוסרי. כך הוא המצב באשר ליסוד האחרון שעניינו הסתרת עניין מהותי בכוונת מרמה. לא הוכח, כי הנתבע הסתיר את עובדת היותו מכור לסמים מתוך חשש שמא הראל לא תסכים לבטח אותו, או מתוך חשש שהוא יידרש לשלם פרמיה גבוהה יותר.

הנתבע לא ישפה את 'הראל' בדמי הביטוח ששלמה ל'כלל', ו'הראל' לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 5000 ש"ח.

- בבית משפט השלום בנצרת - בפני השופט ערפאת טאהא