בן כספית (מעריב) קיבל לידיו פרוטוקול מפגישת שר הביטחון עמיר פרץ עם הרמטכ"ל דן חלוץ, פגישה שהתקיימה זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה. תמליל הפרוטוקול פורסם במגזין יום כיפור (08.10.08). הישג עיתונאי נאה, שחושף את מה שנאמר ונעשה מאחורי הקלעים, את מלחמות הגנרלים שכללו הדלפות מגמתיות, וגם: את התיאומים שהיו בין פרץ לחלוץ בשאלה מי יבדוק את הכשלים שהוצגו ואת הטענות שהועלו.
אלא שבן כספית, בניסיון מגושם לטשטש מהיכן קיבל את הפרוטוקול, היינו: מי עבר על החוק הצבאי והעביר אליו מסמך סודי, מקשקש ברשימתו יתר על המידה, כאשר הוא כותב על קרב איתנים מתמשך "בין שני תתי-אלופים בלשכת שר הביטחון, על דרגת אלוף נכספת אחת. השניים הם המזכיר הצבאי של השר תת-אלוף איתן דנגוט, וראש המטה של השר תת-אלוף מיכאל (מייק) הרצוג". בן כספית ממשיך: "בשיחה בין חלוץ לפרץ עולה שמו של תת-אלוף דנגוט. הנזק שנגרם לו כבד. יחד עם זאת, בבדיקה שקיימנו, עולה כי אין לתת-אלוף הרצוג קשר ישיר להעברת תמליל השיחה למעריב".
הנה כי כן: בן כספית חוטא למקורותיו, כאשר הוא מקשקש וכותב למי אין קשר, לטענתו, להדלפה למעריב (לו עצמו) ומכוון בעצם למי כן. בשורה התחתונה: בן-כספית - שלא הצטיין עד כה בשמירה על מקורות מידע - מבצע מניפולציה זולה, ומסכן מקורות מידע. עיתונאי רציני יותר היה שומר על הקוד הבסיסי: לא מדברים על מקורות מידע, מטוב עד רע.
