השבוע נחתם הסכם בין רשות המים ובין השלטון המקומי המסדיר את האופן בו יש להשקות ואת מה. החששות מהתמוטטות ענף הגינון ומהרס תשתיות ירוקות שהיו עלולים להביא לאלפי מובטלים ירדו מהפרק.
אלא שחרב הייבוש עדיין מונפת על הגינון הפרטי. מנכ"ל הארגון לגננות ולנוף, חזי מולא, מבהיר שהאיומים בעיתונים על גזירות מצד רשות המים לא נכנסו עדיין לתוקף. החל מ-1 במאי מותר על-פי הכללים הקיימים לחדש את השקיית הגינות הפרטיות. את המדשאות ניתן להשקות בשעות הערב (07:00-19:00), ואילו השקיה בטפטוף מותרת בכל היממה. בגינות ציבוריות ופרטיות הגדולות מ-50 מ"ר חלה חובה להתקין מערכת השקיה יעילה - קוצב מים ומד מים.
אם בכל זאת יוטלו גזירות על הגינון הפרטי, הן לא יהיו ישימות. אף רשות מקומית לא תשלח את פקחיה לרחרח בגינות הפרטיות של התושבים לבלוש האם הם משקים גינות בלילה, וכך עלולה הנחיה בנושא להפוך לאות מתה.
בכינוס גננות שנערך לאחרונה דרשו הדוברים מרשות המים למצוא פתרונות אפקטיביים לניצול ולהגדלת הייצור של מפעלי התפלת מים הקיימים במטרה להגדיל את ההיצע. חיים אלוש, מנכ"ל קבוצת משוב, אף אמר כי אסור לחכות לקטסטרופה, וקיימות עתודות מים נוספות בסדר גודל של כארבע מאות מיליון קוב מים נוספים אותם ניתן להתפיל, למחזר בטיפול שניוני, או על-ידי טיהור בארות מים.
למרות שנראה כאילו הגינון הוא הגורם למשבר המים, יש לקחת את הדברים בפרופורציה. מדובר בסך-הכל ב-3.5% בלבד מצריכת המים של ישראל. עיקר המים מתבזבזים בתעשיה. מדוע איש אינו פוצה-פה על מה ולמה מתבזבזות שם כמויות כה עצומות של מים, ומדוע איש אינו שואל למה צריכים מפעלים מים נקיים ולא יכולים להקים מתקן מיחזור קטן ליד המפעל?
