תמוהה פנייתו של ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) למשרד האוצר. מוזס, שעיין בדוח הפעילות של מפעל הפיס לשנת 2008, גילה קיפוח משווע: מתוך תקציב של 19 מיליון שקלים שהופנו לתרבות לא זכו הגופים החרדיים למאומה. הוא אפילו לא חיכה לתשובה וכבר הציע פתרון - למנות דירקטורים חרדיים במפעל הפיס.
לא תקציב מגזרי מה שלא יודע מוזס הוא כי תקציבי מפעל הפיס לקהילה מועברים לרשויות המקומיות ולא למגזרים. כל רשות מקומית, חילונית, חרדית או ערבית, זכאית לתקציב פיתוח מכספי הפיס. המפתח לחלוקת הכספים נעשה לפי שורה של קריטריונים אובייקטיבים ומקצועיים, הלוקחים בחשבון את גודל היישוב, מצבה הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה וכדומה.
בתחילת כל שנה, לכל רשות מקומית עומד תקציב ממפעל הפיס, וראש הרשות הוא זה שמחליט באיזה פרויקט להשקיע את הכסף, בהתאם לצרכים ברשות. הפרויקטים שמפעל הפיס מממן לרווחת הציבור אינם מתמצים בתרבות, וכוללים מרכזי פיס, מרכזים לגיל הזהב, טיפות חלב, ספריות ומחשבים לבתי ספר, פארקים ציבוריים, מרפאות שיניים, מגרשי כדורסל, אולמות ספורט ועוד.
העיקרון המנחה הוא עיקרון של אפליה מתקנת. משמע, ככל שמצבו הסוציו-אקונומי של היישוב קשה יותר, כך התקציב לנפש שיקבל מהפיס יגדל.
אין כל קשר בין מספר נקודות המכירה של מפעל הפיס ביישוב זה או אחר לבין הקצאות מפעל הפיס ליישובים השונים. כמו-כן אין שום קשר בין הכנסות מפעל הפיס ביישוב זה או אחר לבין התקציבים שמפעל הפיס מקצה לפיתוח היישובים השונים.
גם חרדים מקבלים לא ברור מה ראה לנכון חבר הכנסת מוזס להלין. הרי שיטת הקצאות הכספים הנוכחית אינה מאפשרת העברת נתון כלשהו המתייחס למגזר זה או אחר, שכן חרדים מתגוררים גם ביישובים מעורבים ותקציבי מפעל הפיס כאמור, מחולקים לרשויות המקומיות ולא לקהילות כאלה ואחרות. ובכל זאת, ישנם מספר יישובים המוגדרים כיישובים חרדיים באופן מובהק דוגמת: אלעד, אלקנה (דתי-לאומי), בית"ר עילית, בני ברק ועוד. ביישובים אלה השקיע מפעל הפיס בהקמת מבני ציבור לרווחת הקהילה בשש השנים האחרונות 955 מיליון שקלים.
במרבית היישובים המדוברים אין למפעל הפיס נקודות מכירה כלל ועיקר. כך לדוגמה, בעיר אלעד, יש לפיס נקודת מכירה אחת בלבד, והשקעות מפעל הפיס ביישוב זה בשנים האחרונות הסתכמה בכ-105 מיליון שקלים. בבית"ר עילית - נקודת מכירה אחת בסך-הכל, והשקעות מפעל הפיס בשש השנים האחרונות כ-126 מיליון שקלים. במודיעין עילית - נקודת מכירה אחת והשקעות הפיס בשש השנים האחרונות- כ-105 מיליון שקלים. ביישוב מטה בנימין לא קיימות כלל נקודות מכירה, והשקעות הפיס בשש השנים האחרונות בו עומדות על למעלה מ-66 מיליון שקלים.
הקמצן לא ממלא ח"כ מוזס מסתיר משום מה את העובדה שיחסית לשאר המגזרים, ממעטים החרדים למלא טופסי-הגרלה. למה? כי רבנים אסרו עליהם להמר. כך שבדרישתו למנות דירקטורים חרדיים יש מלבד חוצפה, גם עקיפה של הנחיות רבניות ברורות.
במקום לקבל שכר בעולם הזה, מוטב שלפחות ממפעל הפיס לא יהיו למוזס דרישות. ועל כך כבר סיפרו הבדחנים על אותו יהודי ששפך תחינתו לפני ריבון העולמים בבקשה כי יעשה לו נס שיזכה בלוטו, וכך היה משכים ומעריב ומתאמץ בתפילתו בבכיות ובתחנונים. עד שבאה לפניו יתברך משלחת מלאכים, והתחננה בעד אותו יהודי. - מדוע אינך מסכים להיעתר לתפילתו - שאלו - ולזכות אותו ולו פעם אחת בכספי ההגרלה?". - אני דווקא מוכן! - רגז אלוהים - אבל אפילו טופס אחד הקמצן לא מוכן למלא!
