עיון מעמיק במכתבו של סגן שר החוץ
דני איילון מגלה כי לא כלל התנצלות. כך צריך לקרוא את מה שבין השורות במכתב.
"אני מעוניין להביע את הכבוד האישי שאני רוחש לך ולעם הטורקי" - לחלוק כבוד לא עולה כסף. כבוד אישי לשגריר, כבוד לעם הטורקי, אך לא שמץ של כבוד לממשל.
"ומבטיח לך שעל-אף שיש בינינו חילוקי דעות במספר סוגיות הם צריכים להידון ולהיפתר בערוצים הדיפלומטיים המכובדים בין שתי הממשלות" - גם בשיחות נזיפה במשרד החוץ?
"לא הייתה לי כל כוונה להשפיל אותך אישית" - אבל בהחלט התכוונתי להשפיל אותך לאומית.
"ואני מתנצל על האופן שבו העניין טופל" - לא מתנצל על ההשפלה, על מה כן? על הבאת התקשורת? על משחקי המילים? לא כתוב. נמנע מלכתוב "מהאופן שבו טיפלתי בעניין" וכך מסיר מעצמו אחריות אישית.
"אנא העבר את הדברים הללו לעם הטורקי שאותו אנו מכבדים מאוד" - תעביר לעם, לא לפרלמנט, לא לממשל ובוודאי שלא לנשיא או לראש הממשלה שלך.
