העיתונאי
מרדכי גילת עסוק. הוא כותב ספר וזאת במקביל לעבודתו ב
ישראל היום. אם אכן ישלימו, יהא זה ספרו הראשון. כתיבת הספר החלה ובשלב זה אין לדעת מתי תסתיים, אם בכלל.
ל-News1 נודע, כי בכוונתו לעסוק בספרו בעיקר בסיפורים מאחורי הקלעים שאירעו בפרשות בהן טיפל במסגרת עבודתו בעיתון
ידיעות אחרונות ובשנים האחרונות בעיתון ישראל היום. גולת הכותרת של מפעלו תהא, מטבע הדברים, פרשת
אריה דרעי, שנחשפה לראשונה על-ידי מבקרת המדינה,
מרים בן-פורת, ולאחר מכן תודלקה ולוותה באופן כוחני ומגמתי במשך שנים רבות על-ידי גילת, בידיעות אחרונות.
שאלת השאלות היא: האם יעז גילת לפתוח חזית מול
ארנון מוזס, ולגלות סודות, מחדרי-החדרים, על "הארגון" ועל שאירע מאחורי הקלעים בכל אותן פרשות שפרסומן נמנע בידיעות אחרונות, משיקולים זרים. התשובה לכך גלומה, לא במעט, בדרך-פעולתו במשך שנים. גילת העז לחשוף אחרים בעיקר כשמאחוריו עמד עיתון גדול, בעל עוצמה ועתיר אמצעים כספיים. לבדו כמעט לא עשה מאומה. ובמילים פשוטות: גילת התנהל במשך שנים רבות כ"פודל" שסר למרות בעליו, ולכן אין לצפות ממנו דווקא עתה לתעוזה יוצאת דופן.
נזכור נא: גילת עזב את ידיעות אחרונות לאחר תקופה ארוכה שבמהלכה - מאז פרשת דרעי בעיקר - לא הצליח להביא לפרסום פרשות גדולות ומשמעותיות. ולא מחמת זאת שלא הגיע לידיו מידע.
כך גם בפרשות אולמרט. מאז שהתחלנו בסוף 2005 ב-News1 בחשיפת פרשות
אהוד אולמרט, לא חשף גילת בידיעות אחרונות אף לא אחת מהן. יותר מזה: במשך תקופה ארוכה הוא פעל לסכל אפילו בדיקות מצד מבקר המדינה, כולל את בדיקת פרשת כרמיה.
גילת נכנע למעשה לצנזורה מצד ארנון מוזס, ורק לאחר שנמצא לו "סיר בשר" אחר - עיתון ישראל היום שבבעלות המיליארדר
שלדון אדלסון, הוא "דילג" לעיתון זה. התביעה שהגיש נגד ארנון מוזס לבית הדין האזורי לעבודה, שבה טען כי הוא נאלץ להתפטר לאחר שנמנע ממנו לפרסם תחקירים משמעותיים, הוגשה רק לאחר שמוזס נמנע מלשלם לו פיצויים - ולא מחמת זאת שמוזס מנע ממנו לפרסם תקירים.
(אגב: כשהסתיימה התביעה דנן בסוג של פשרה - בסיועו של בית המשפט, הצליח גילת, במהירות הבזק - כמעט בו-ביום, להשיג אישור מרשות המיסים לפטור מתשלום מס בגין הפיצויים שקיבל. בידיעות אחרונות נדהמו מהמהירות החריגה שבה השיג את נייר-הפטור, שכן עובדים רבים אחרים שפוטרו קיבלו נייר-פטור רק בחלוף שבועות או חודשים).
השאלה האם יעז גילת לחשוף את סודות "הארגון" מתחדדת, נוכח אופן התנהלותו במשך שנים רבות. גילת, המציג עצמו כלוחם גדול, שימש תחקירן בידיעות אחרונות במשך יותר מעשרים שנים. נוכח קשריו המיוחדים והבעייתיים עם מוזס, הוא ביצע עבורו לא מעט עבודות מלוכלכות. מיותר כמעט לצפות מגילת שיפרסם בספרו את כל אותם סיפורים רגישים ובעייתיים שנמנעו מציבור הקוראים, להם נחשף אם כשותף סוד ואם כשותף לביצוע.
אופן הביצוע נעשה אם בפרסום תחקירים נגד גורמים שנחשבו אוייבי הארגון; אם בהימנעות מפרסום ו/או בהסכמה לצנזורה ולקבלת דין הצנזור הראשי, הוא ארנון מוזס; ואם בדרך של הפעלת שוטרים וחוקרים פרטיים נגד אותם יריבים. באחת הפעמים במסגרתן נתן שירותים מלוכלכים למוזס, נחלץ גילת בעור שיניו מהעמדה לדין פלילי, וזאת לא במעט בזכות ידידו הטוב,
משה מזרחי.
