בתקופה האחרונה התפרסמו באתר News 1 וב"בלוג
הפורום האסטרטגי", של מכון החשיבה הניאו-שמרני JCPA, מספר מאמרים מאת מר יהונתן דחוח-הלוי, המקדמים תיאוריה הטוענת כי בצלם עורך מניפולציה באמצעות שימוש בקטגוריית ה"הרוגים שלא ידוע אם השתתפו בלחימה". זאת, בכוונה להציג באופן מעוות את
מצב העניינים בשטחים. לפי טיעון זה, בצלם מנסה להגדיל את שיעור ההרוגים החפים מפשע בקרב הפלשתינים, "לרעת צה"ל", באמצעות הפחתה מלאכותית של מספר הפלשתינים שנהרגו בעת שהשתתפו בלחימה. בתקופה האחרונה הוסיף מר דחוח-הלוי טיעון חדש לתזה שלו, לפיו גם הקטלוג בנפרד של פלשתינים שנהרגו על-ידי ישראל במסגרת התנקשויות מיועד לאותה מטרה.
ראשית, מספר גבוה של אזרחים הרוגים משני הצדדים איננו רע או טוב מבחינה הסברתית. הוא רע לזכויות האדם וזהו השיקול היחיד הרלוונטי. אמנם, מוות של אזרח אינו מהווה, כשלעצמו, ראיה להפרה של החוק. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את הצדדים הלוחמים לנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי למנוע פגיעה באזרחים, אולם הוא מכיר בכך שייתכן שלמרות זאת ייהרגו אזרחים. בצלם מצידו דורש מישראל דבר פשוט - לחקור את נסיבות הריגתם של פלשתינים שלא השתתפו בלחימה כדי לוודא שלא הייתה הפרה של החוק. למעשה, לאחר פעילות רבת שנים של בצלם ושל גופים אחרים שינה הצבא את מדיניות החקירות שלו באפריל 2011, והיום זהו אכן מצב העניינים בגדה.
מעבר לכך, הטענה ששיעור גבוה של הרוגי "לא ידוע" או של הרוגי התנקשויות משמש את בצלם במלחמת הסברה נגד ישראל, מניחה שקטגוריות אלה הומצאו על-ידי בצלם כדי לשרת מטרות זדון. הנחה זו מעידה בעיקר על ראיית העולם הצינית של מנסחה, המחויבת לא לאמת אלא רק למלחמת הסברה שבה חיי אדם אינם נחשבים אלא כאמצעי לתקוף את היריב. שלא כפי שעולה מתפיסת עולם מגויסת זו, קטגוריות אלה הן חיוניות בהתחשב במציאות המורכבת בשטחים ובשאלות משפטיות אמיתיות שהיא מעוררת. גם ההנחה שרק פלשתינים שהשתתפו בלחימה מסווגים כ"לא ידוע" היא מוטעית, וישנם מקרים בהם סיווג כ"לא ידוע" הפחית דווקא את מספר ההרוגים שלא השתתפו בלחימה.
מעבר לכך, ייתכן שמה שנדרש כאן הוא שיעור קצר במתמתיקה: הטענה כי
"הכללתם של הארבעה במסגרת הקטגוריה של "יעד להתנקשות" ולא בקטגוריה "הרוגים שהשתתפו בלחימה" מגדילה את שיעור "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה" ביחס למספר ההרוגים הכולל, ובכך נמסרים נתונים שאינם מדויקים הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע")" מעידה על חוסר הבנה בפעולות חשבון בסיסיות. זאת משום שאחוז ההרוגים שלא השתתפו בלחימה מתוך כלל ההרוגים, איננו מושפע מפילוח המשנה בקרב יתר ההרוגים.
גם אם מר דחוח-הלוי מנסה לטעון כי בצלם עורך מניפולציות ביחס בין שיעור ההרוגים שהשתתפו בלחימה לאלה שלא השתתפו, הרי שהתיאוריה שלו כושלת במבחן התוצאה. זאת משום שכאשר אנו מפרסמים נתוני הרוגים, לדוגמה: כאן
[קישור], וכאן
[קישור], וכאן
[קישור], וכאן
[קישור], וכאן
[קישור], וכאן
[קישור], וכאן
[קישור], וכאן
[קישור], וכאן
[קישור], אנחנו מספקים דווקא את המספר הכללי של ההרוגים, ומפלחים מתוכו את המספר של אלה
שלא השתתפו בלחימה. לעיתים בצלם מציין בהודעותיו גם את מספר ההרוגים שהשתתפו בלחימה - כמו כאן
[קישור], וכאן
[קישור], אולם אז צוין לשם השקיפות גם מספרם של ההרוגים שלא ידוע אם השתתפו בלחימה. אחת ההודעות הבודדות בהן לא אוזכר שיעור ה"לא ידוע",
בקישור הזה נשלחה לעיתונאים בליווי
מסמך מפורט הכולל את כל הפילוחים. שלא לדבר על כך שנתוני בצלם
זמינים במלואם באתרנו וניתן לבצע בהם פילוחים וחישובים שונים. כלומר בצלם מספק לעיתונאים, למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב, באופן שיטתי, נתון שאיננו מושפע ממלחמת ההסברה של מר דחוח-הלוי.
בניגוד לטענות הלא מבוססות על הטיית נתונים, הקטגוריות לקטלוג הרוגים - "השתתף", "לא השתתף", "לא ידוע" ו"יעד להתנקשות" ממלאות תפקיד חשוב בהבאת תמונה מלאה ככל הניתן אודות ההרוגים הפלשתינים. מאז מבצע "
עופרת יצוקה", שהחל ב-27.12.08, מתבססת הכרעתו של בצלם בנוגע להשתתפות בלחימה על
גישה חדשה שפיתח הצלב האדום הבינלאומי בנוגע להשתתפותם של אזרחים בלחימה. כיום,
כפי שמוסבר כאן, פלשתיני שממלא "תפקיד לחימה מתמשך" בזרוע צבאית של ארגון פלשתיני יסווג כ"השתתף בלחימה" גם אם נהרג כאשר לא עסק בפעילות לחימתית.
גם בעבר הקטלוג התבסס על הפרשנות המשפטית המקובלת להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אולם בהבדלים:
השתתפו בלחימה - אנשים אשר נטלו חלק ישיר בלחימה בעת שנהרגו (לדוגמה, אדם שהיה בדרכו לשיגור רקטה, בזמן הפעולה עצמה ובדרך חזרה מן הפעולה). שיוכו הארגוני של הרוג לא הוביל לקיטלוג אוטומטי בקטגוריה זו, אלא בחינה של פעולותיו בזמן שנהרג.
לא השתתפו בלחימה - אנשים שלא נטלו חלק ישיר בלחימה בעת שנהרגו.
לא ידוע אם השתתפו בלחימה - בחלק מהמקרים לא עלה בידי בצלם לאסוף די מידע, או שהמידע הקיים אינו מספיק כדי להכריע האם האדם שנהרג היה מעורב בלחימה ואם כן מה הייתה מהות המעורבות שלו. במקרים כאלה צוין ברשימה כי "לא ידוע" האם האדם השתתף בלחימה.
היוו יעד להתנקשות - פלשתינים שכוחות הביטחון הרגו במכוון, במסגרת פעולות התנקשות, נכללו בקטגוריה נפרדת. זאת מאחר שההחלטה להרגם התבססה על מידע מודיעיני חסוי שבצלם אינו יכול לבחון ולכן אין באפשרותו לקבוע בוודאות האם האדם השתתף בלחימה. בעבר נכללו פלשתינים אלה בקטגוריה של "לא ידוע", אולם על-מנת להבחין אותם מפלשתינים אחרים שנהרגו על-ידי ישראל הוחלט להעבירם לקטגוריה נפרדת, והשינוי הזה הוחל רטרואקטיבית. כיום, בשל מגבלה טכנית בקישור שבין מאגר המידע לבין אתר בצלם לא מצוין השיוך הארגוני בקטגוריה זו, אולם עם המעבר לאתר החדש בשבועות הקרובים, גם זה יתאפשר.
חלוקה זו משקפת באופן ריאליסטי ככל שניתן את המציאות המורכבת בשטחים. הניסיון להטיל דופי בבצלם ובנתונים שהוא מפרסם באופן אמין ומקצועי שנים ארוכות מעיד בעיקר על הציניות והמגמתיות של גישה שמתייחסת להרג אזרחים רק כנטל הסברתי על ישראל. הפוסל, כבר נאמר, במומו פוסל.
