למרבה הצער, במדינת ישראל ישנם אנשים רבים שנפגעו מתקיפה מינית. אין הכוונה רק לנשים בלבד, כי אם גם לגברים וילדים. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בעונשי המאסר אשר נפסקים לתוקפים, וכיום ניתן למצוא טווח ענישה גבוה יחסית לתוקפים מינית.
במאמר זה לא נדון במישור הפלילי של עניין התקיפה, אלא נדון במישור הנזיקי ובפיצויים הכספיים אשר נפסקים לנפגעי תקיפה מינית. כאשר נפגע אדם מתקיפה מינית, עליו כמובן להתלונן במשטרה.
אם התוקף מורשע, יש להמתין שפסק הדין יהיה חלוט: או שיעברו 45 ימים בלא הגשת ערעור, או שהערעור יידחה. בתום תקופה זו יש לנפגע טווח זמן של 90 ימים להגיש "תביעה אזרחית נגררת" נגד התוקף ולקבל ממנו פיצוי כספי. היתרון בהליך של התביעה הנגררת הוא שפסק הדין הפלילי הופך להיות ראיה מוחלטת במשפט האזרחי.
אפשרות נוספת היא לתבוע את התוקף עד שבע שנים מיום האירוע, וזאת כפי שנעשה בכל תביעה רגילה. היתרון בהליך זה הוא שניתן להגיש את התביעה גם כנגד צד ג' (בניגוד להליך בתביעה אזרחית נגררת), למשל נגד מועדון בו התרחשה התקיפה. החיסרון בהליך זה הוא שפסק הדין בהליך הפלילי נגד המורשע מהווה ראיה לכאורה בלבד, ובמידת הצורך ניתן לפתוח את נסיבות התיק ולבחון מחדש את עניין התקיפה המינית.
חשוב לדעת, כי ויתור על תביעה אזרחית משמעו פעמים רבות ויתור על סכומי כסף ניכרים. מובן שככל שהאירוע חריף יותר והנזק גדול יותר, כך הפיצוי יהיה משמעותי יותר. פעמים רבות נפסקו סכומי פיצויים, עקב תקיפה מינית, בסכומים של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים.
מי שנפגע כתוצאה מהטרדה מינית או כתוצאה של מעשים מגונים (וכן בנסיבות מסוימות אחרות), יכול לפעול גם לפי חוק מניעת הטרדה מינית ולתבוע מהמטריד עד 50,000 שקל ללא צורך להוכיח את הנזק שנגרם.
יש לבצע את כל ההליכים הללו באופן מחושב ומקצועי, שכן ניהול נכון של תיק יכול להניב פיצוי בסכומים ניכרים, אשר במקרים מסוימים יכולים "לסדר" מבחינה כלכלית את הנפגע לכל ימי חייו.
