בשנתיים שלאחר הסכמי אוסלו, השנים 1994-1995 היו בישראל 120 נפגעי טרור. פעם בשבוע חלל מפיגוע. זה הספיק כדי להתנקש בחיי ראש ממשלה. אווירת חוסר ביטחון מוחלט בכל הארץ, כולל ת"א רבתי.
משום מה אינני מוצא את מספר הנפגעים מטרור השנה. אך דבר אחד ברור: הרוב המוחלט מתרכז ומתנקז ביש"ע ובירושלים. ביתר המקומות-שקט ודממה. זו אולי הסיבה שיש אוירה של נינוחות יחסית ברחובות.
ואולם, גם השנה אנחנו עדים להרג של פעם בשבוע. ההבדל הינו - שמו של ראש הממשלה, לא קוראים לו
יצחק רבין. שנים טענו שנתניהו הוא מתכון פלא לשקט יחסי, ושאין אינתיפאדה. האמנם?
לפי החדשות בחודשים האחרונים, מדובר במרי קשה של ערביי השטחים. משום מה - הפעם עם ישראל רחמן בן רחמן. זה כאילו מתקבל ב"הבנה". עד מתי?
