X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
בית עלמין שערי צדק בירושלים ברקע בניין מחלקת החדשות של ערוץ 10 [צילום: אלי אלון]
סיפורו של בית העלמין "שערי צדק" בירושלים
בית העלמין "שערי צדק" הוא אחד מבתי הקברות הזמניים שהוקמו בתקופת מלחמת העצמאות כשאי-אפשר ומסוכן היה לקבור בהר הזיתים. בין הקבורים בו: ד"ר משה וולך, מייסד ומנהל בית החולים "שערי צדק", הרב יוסף צבי דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים, הרב יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת "קול תורה" ועוד. סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו
שער הכניסה לבית העלמין שערי צדק [צילום: אלי אלון]

כמה מאות מטרים דרומית מערבית למבנה בית החולים "שערי צדק" הישן ברחוב יפו 161 בירושלים, בו נמצאים כיום משרדי "רשות השידור", שוכן, נחבא משהו מעיני כל, בית העלמין "שערי צדק". מיקומו של בית עלמין זה במרכז העיר, לא הרחק מהתחנה המרכזית בירושלים ושוק מחנה יהודה. הוא לא מוכר לרוב רובו של הציבור וסביר להניח כי רק מעטים יחסית ביקרו בו מעולם.

בית העלמין שערי צדק - תעודת זהות

סיירתי בימים אלה בבית העלמין שערי צדק והעמקתי בתולדותיו. שטחו קטן מאד, בן כשני דונם (הערכה). יש בו כ-60 קברים. בעבר היו בו מספר קברים גדול יותר אך במהלך השנים הועברו כמה קברים לבתי עלמין אחרים. בית העלמין "שערי צדק" מגודר מכל עבריו והכניסה אליו היא באמצעות שער קטן הנמצא בצדו הדרומי של בית העלמין אותו ניתן לפתוח באמצעות קוד. לאורך בית העלמין מדרכת בטון ומשניי צדייה נמצאים הקברים.
הכיתוב על המצבות רווי בראשי תיבות. התאריכים על גבי המצבות הם בדרך כלל עבריים בלבד להוציא קבר אחד או שניים שעליהם מצוין בנוסף לתאריכים עבריים גם תאריכים לועזיים. שמתי לב לתופעה מעניינת: על רוב הקברים לא מצוין תאריך הולדתו של הנפטר אלא רק תאריך מותו .רוב רובם של הקבורים ב"שערי צדק" נפטרו בשנים תש"ח-תש"ט (1948-1949). קברים מעטים בלבד בבית העלמין "שערי צדק" הם מתקופות מאוחרות יותר. כך למשל קברו של ד"ר משה וואלאך הרופא המיתולוגי של ירושלים נכרה בשנת 1957 בנו של הרב יוסף צבי דושינסקי. הרב ישראל משה דושינסקי נקבר במקום בשנת 2003 ולפני כשנה נקבר במקום בליל ערב ראשון ראש השנה הרב שמחה יהודה טמפעלער מראשי ישיבת "בית יוסף" שהיה תלמידו של הרב יוסף צבי דושינסקי.

תולדות בית העלמין

בית העלמין "שערי צדק" הוקם ונפתח בתקופת מלחמת העצמאות בשטח מדרום לבית חולים "שערי צדק" הישן ברחוב יפו והיה אחד מבתי הקברות "הזמניים" שהוקמו באותה תקופה בירושלים המערבית לאחר שהקבורה בבית הקברות בהר הזיתים שהיה בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים הופסקה כמעט לגמרי מטעמי ביטחון. עם פרוץ מלחמת תש"ח, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. כדי לקלוט את מתי ירושלים החברה קדישא המרכזית של ירושלים דאז "קהילת ירושלים נאלצה להקים בעיר המערבית בתי קברות שהוגדרו בתי קברות זמניים. בית הקברות "שערי צדק" הוא אחד מהם. היו נוספים, כמו למשל, בית הקברות במחצבה הנטושה של שייח- באדר, בית הקברות סנהדריה ועוד. הזמני הפך לקבוע ובתי קברות ה"זמניים" קיימים עד היום.

משה וולך - הרופא של ירושלים

הדמות אולי הידועה ביותר לציבור הרחב מבין הנקברים ב"שערי צדק" הוא הרופא המיתולוגי של ירושלים ד"ר משה וולך מייסד ומנהל בית חולים שערי צדק, רופא ואדם, אישיות מרתקת חלק מנוף תולדותיה של ירושלים.
משה מוריץ וולך נולד ב-28 בדצמבר 1866 באויסקירכן הסמוכה לקלן גרמניה לאביו יוזף סוחר בדים עשיר ודתי אדוק, משה למד רפואה בגרמניה ובגיל 24 עלה בשנת 1890 לארץ והתיישב בירושלים באותה תקופה היו בעיר רק עשרה רופאים יהודים. וולך שימש בעיר כרופא וגם כמוהל.
וולך היה חרדי אדוק, ונמנה עם הנהלת העדה החרדית בירושלים. היה ידוע באופיו הנוקשה והקפדן, אך גם בטוב ליבו ובמסירותו. ב-1901 בסיוע תרומות רכש קרקע ליד שכונת שערי צדק והקים עליו בשנת 1902 בית חולים שנקרא "שערי צדק" על שם השכונה. היה זה בית חולים משוכלל ומודרני לאותה תקופה. וולך היה המנהל וגם הרופא הראשי בו. את ביקורי הבית ברחבי העיר עשה ד"ר וולך בתקופת טרום הקמת המדינה על גבי חמורו. בית החולים "שערי צדק" זוהה לאורך שנים רבות עם ד"ר וולך שהיה דמות דומיננטית מרכזית בבית החולים עד כי הירושלמים נהגו לכנות את בית החולים בשם "בית החולים וולך" וולך ניהל את בית החולים במשך למעלה מ-4 עשורים, בשנים 1902-1947. בשנת 1947 בהיותו בגיל 80 לערך פרש מתפקידו כמנהל והמשיך להיות מעורב ולהתגורר בבית החולים עד מותו בשנת 1957 בגיל 90 לערך.
הוא נקבר בבית העלמין שערי צדק המרוחק אך כמה מאות מטרים בלבד מבית החולים אותו ייסד. על מצבתו נכתב: "פ.נ עבד ה' ד"ר משה וואללאך בר' יוסף ז"ל מייסד ומנהל בית חולים שערי צדק. נאמן לה' ולתורתו מעודו שהקדיש
את חיו לתיקון עולם ולהעמיד הדת על תילה. נולד כ' בטבת תרכ"ז נפטר ז' בניסן תשי"ז תנצב"ה".
בצד הצפוני של בית העלמין. סמוך לקברו של משה וולך נמצאים קבריהם של הרב יוסף צבי דושינסקי מראשי העדה החרדית בירושלים ובנו הרב ישראל משה דושינסקי. קברי האב והבן ממוקמים זה לצד זה. קבריהם גדולים ומוגבהים ועליהם נוהגים להניח חסידיהם ואחרים פתקאות ובקשות כמקובל על קברי צדיקים.
הרב יוסף צבי דושינסקי: כונה מהרי"ץ דושינסקיא, נולד בעיירה פאקש בהונגריה ב-1867. נישא לבתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. הוא כיהן כרבה של גלנטה, ובשנת 1921 עבר לכהן כרבה של חוסט, שם פעלה ישיבה מהגדולות בהונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל בהזמנת ועד יהודי אשכנז בירושלים כדי לשמש כראש העדה החרדית בירושלים במקומו של הרב חיים יוסף זוננפלד שהלך לעולמו. הרב יוסף צבי שימש בתפקיד גאב"ד העדה החרדית והקים בירושלים בשולי שכונת בית ישראל את ישיבתו "בית יוסף צבי" שנקראת על שמו.
בדצמבר 1936 העיד הרב דושינסקי בפני ועדת פיל כנציג אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, ואמר בן השאר בוועדה: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר בוועדה: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל.
הרב יוסף צבי דושינסקי נפטר בגיל 81 בערב סוכות תש"ט 17 באוקטובר 1948 ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.
וכך מדווח עיתון "דבר" מתאריך 19 באוקטובר 1948 על מותו והלוויתו: " הרב יוסף צבי דושינסקי רבה הראשי של אגודת ישראל העולמית מת בירושלים אחרי מחלה ממושכת ביום א' בבוקר לוויתו יצאה אותו יום אחרי הצהרים מבית החולים "שערי צדק" קהל אלפים בניהם הרבנים הראשיים, נציגי הממשלה, נציגי מוסדות ואישים שונים ליוו את הרב בדרכו האחרונה."
הרב ישראל משה דושינסקי: בנו של מהרי"ץ דושינסקי נולד ב-1921, בעיירה חוסט. עלה לארץ בשנת תרצ"ג עם אביו. שהיה כאמור מראשי וגאב"ד העדה החרדית בירושלים. לאחר מות אביו באוקטובר 1948 התמנה הבן-ישראל משה לכהן בראשות הישיבה והקהילה של אביו. בתקופתו התבססה הקהילה סביבו כחצר חסידית לכל דבר, ונוסדו לידה מוסדות ובתי מדרש בארץ ובחו"ל. בשנות ה-80 מונה לראש אב בית הדין של העדה החרדית. נפטר בשנת 2003 בגיל 82. ונקבר ליד אביו בבית הקברות "שערי צדק". על מצבתו נכתב: "ממשה ועד משה לא קם כמשה בישראל".
הרב יחיאל מיכל שלזינגר, הקבור אף הוא ב"שערי צדק" היה דמות חשובה בעולם החרדי הרב שליזנגר נולד בשנת 1898 בהמבורג בגרמניה עלה לארץ בשנת 1939 ובעידודו של רבו, הרב יוסף צבי דושינסקי (שהיה אז ראב"ד העדה החרדית), הקים בירושלים ביחד עם הרב ברוך קונשטט, את ישיבת "קול תורה". הישיבה הייתה הישיבה החרדית הראשונה בירושלים ששפת הלימוד בה הייתה עברית ולא יידיש. הרב שלזינגר נפטר בשנת 1949 והוא בן כ-50 בלבד .אחיו של הרב שלזינגר היה ד"ר פאלק שלזינגר.

בית העלמין שימש לתפילות מחאה

מאחר שבבית הקברות "שערי צדק" קבורים כמה מראשי העדה החרדית בירושלים נהגו מפגינים חרדים במהלך הפגנות ותהלוכות מחאה של החרדים בירושלים להשתטח על קברי מנהיגהם בבית קברות זה ולהתפלל להעברת רוע הגזירה .כך למשל מדווח עיתון "על המשמר" מתאריך 7 במרס 1954 כי חרדים צעדו ברחובות ירושלים ובסיום ההפגנה השתטחו על קברי מנהיגיהם בבית הקברות שליד בית חולים "שערי צדק" "כדי להעביר את רוע גזירת גיוס בנות לצה"ל".
ב-1969, כך מדווח בעיתונות באותה שנה צעדו מפגינים לעבר בית הקברות "שערי צדק" והשתטחו בתפילה על קברי מנהיגם הרב דושינסקי כדי להעביר את רוע הגזרה על ההחלטה למנות את ה פרופ' דוד מאייר פתולוג ומנתח מתים במקצועו למנהל בית חולים "שערי צדק".
עברתי מקבר לקבר (מדובר בבית קברות עם 60 קברים בלבד) וכדרכי רשמתי את פרטי הקבורים בניסיון לדלות דמויות ידועות בעלות חשיבות היסטורית או דמויות מעניינות בעלות סיפור חיים מעניין.
אני מביא כמה מהשמות שעל המצבות שלא הצלחתי לברר מידע מקיף עליהם קוראים שיש ברשותם מידע על השמות ושאר הקבורים ב"שערי צדק" מוזמנים לשתף ולהעיר במדור התגובות מתחת לכתבה זו. בגלל אותיות שדהו או נמחקו ייתכן שכמה מהשמות שהעתקתי מהמצבות משובשים מעט.
  • יצחק בן ר' אפרים ליפשיץ מאנטיפלע נפטרה י' תשרי תש"ט.
  • זלדה רחל בת רבי חזקאל מלר נצר מגזע תרשישים שיחוסו מגיע עד להרב הגאון ר שמואל שטראשון.
  • הרב שמעון וולך בן הרב יוסף ז"ל (יתכן שמשתייך למשפחתו של ד"ר משה וולך).
  • פאשה הדסה היילפרין בת הרב הגאון ר זאב דב סלונים.
  • פנחס סולובציק ב"ר יעקב ז"ל נפל בקרב בפריצת החומה ליד הר ציון בירושלים ח' באב התש"ח 13.8.1942 (בן הקברים הבודדים שהתאריך עליהם נכתב גם בלועזית).
  • מרת איידל ב"ר משה אשת ר' הלל ריבלין נלב"ע ל שבט תש"ט.
  • סול בת סולטנה רוסו אשת בנימין אשכנזי נלב"ע בירושלים י"ח שבט התש"ט.
  • אברהם יצחק ברמץ בן ר' שלמה מאיר איש ירושלים אוהב ארץ ישראל נלב"ע בטרם עת ו' אלול תש"ח.
  • תמר בת שרה הכהן אשת רחמן ניסן הכהן נולדה בפארס ונלב"ע בירושלים ה' חשון תש"ט.
  • ר' יעקב משה בר ישראל בנימין ערליך ז"ל חבר הוועד של ת"ת וישיבת יבנה וגזבר אגודת אחים א"א בירושלים נפטר בשיבה טובה י"ח אלול תש"ח.
  • מנחם מנדל בה"ר נפתלי האגר נכד הרד"צ מקאסוב ראפשיץ נפל חלל בהפגזת ירושלים ביום ו' אלול תש"ח.
  • ר' שמעון ב"ר יצחק ליפקין ז"ל הישר באדם והאהוב על הבריות נפטר ל' שבט תש"ט (יתכן מאוד שמשתייך למשפחתו של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק ז"ל).

תאריך:  21/09/2015   |   עודכן:  21/09/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של בית העלמין "שערי צדק" בירושלים
תגובות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  כתוב תגובה 
1
1958 - הפגנה שקטה : 'הבריכה'
גם בעיתונות *  |  21/09/15 18:39
2
ראה המצבה - וולך נפטר בן 90
לאלון - תקן  |  21/09/15 19:25
3
טעיתי - אכן כתבת נפטר בן - 90
לאלון - סליחה  |  21/09/15 19:39
4
שמעון ליפקין ופנחס סולובייצ'יק
תוספות  |  21/09/15 21:42
5
משה וואלך
יעל לוי-סער  |  23/09/15 09:25
 
- לשאלתך - להלן כמה אפשרויות
ליעל מהמגיב *  |  23/09/15 23:31
 
- יכול לכתוב אלי
יעל לוי-סער  |  24/09/15 11:23
 
- הדרכה ; ד"ר וואלאך בעיתונות *
ליעל שלום  |  24/09/15 16:51
6
הכרה רשמית כמקום קבורה
מלכות  |  9/04/24 07:52
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
החברה המשכנת שבנתה את שכונת קרית ספר ועורכי דינה, אברהם ואסתר גן-צבי, החליטו להעניש דיירים שהצליחו בתביעה ייצוגית נגדם והודיעו: לא נרשום על שמכם את הזכויות בדירות שקניתם
גדעון צור
קיימת אפשרות להימצאות משגרי S-300 בסוריה - זאת על-פי צילומים לוויניים ממאי ומאוגוסט 2012, בהם ניתן לראות תחילת בנייה בשתי עמדות למשגרי S-300 ובונקר בשלבי בנייה מתקדמים
יוסף כהן-אלרן
אפשר לומר כמובן ש"יונים מעל החומה" הוא ספר חדש של בן-ציון יהושע, אך לא די בכך וזה לא יהיה הוגן    צריך לומר כי זאת עוד יצירה יפהפייה שלו שמזדמן לנו לקרוא, קובץ של תשעה עשר סיפורים ונובלה, בכתיבה שמביאה את ריחות המקומות ואת קולות האנשים ולשונו מהלכת קסם
תרצה הכטר
ספרו של אביטל הוא אוצר של ממש הן לחוקרי הזיכרון הקולקטיבי בכלל והזיכרון הקולקטיבי של מלחמת יום הכיפורים בקרב הציבור הישראלי בפרט    גם חוקרי השפה והספרות העברית ימצאו בו אוצר בלום
צילה שיר-אל
כוכב התקשורת מבצע את הנסיגה שלו ולכן מומלץ לשמור על כל מוצא פיכם ביחס לאנשים קרובים, כיוון שלא בטוח שיבינו את כוונתכם    זה הזמן לעצור ולעשות חושבים בכל מה שקשור לתוכניות העתידיות שלכם ולהחליט לגבי סדרי עדיפויות נכונים לכם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il