"נשיא במלכודת וועדת השחרורים"
השחרור של קצב ההחלטה בשבוע הבא. הפרקליטות מתנגדת נמרצות כי קצב לא מודה לא מוכן לטיפול קבוצתי, התפשר על טיפול ושיחות פרטניות ולא מוכן לבקש סליחה. ובכן, זכותו של אדם גם כאסיר שפוט שהורשע להתחפר בטענתו על חפותו ולמרות זאת, להיות זכאי, להורדת שליש אם נתמלאו שני תנאים, על-פי הדין הקיים לאמור: התנהגות טובה בכלא וללא רמת מסוכנות לחברה לקהילה ושאין סיכוי שיחזור על מעשיו אם ישוחרר. התנאי המצטבר של סליחה או לקיחת אחריות, אינו בנמצא בתנאי החוק הקיים והיא תוספת שהתפתחה אצל ועדות השחרורים במהלך השנים. יצוין ויודגש שיש מספיק תקדימים בעבר שאסירים לא הודו, לא ביקשו סליחה ושוחררו בתום ריצוי שליש. באשר למתלוננות ולכל העמותות הדורשות סליחה ומחילה כתנאי לשחרור עליהן קודם לשנות את החוק לא את הפרוצדורה. יתרה מכך עצם ההרשעה של בית המשפט והטלת העונש היא האמצעי של החברה המודרנית לבקשה של המתלוננות שגרסתם נתקבלה והאיש הורשע. לדעתי לאור המצב החוקי זה מיתר את בקשת הסליחה. ונקודה חשובה נוספת בסוגיה דומה לגבי אותם אנשים שהורשעו בעבירות חמורות כמו רצח, שוד, אונס או פשע אחר ומסרבים להודות ולבקש סליחה ואפילו חנינה ואחרי שנים, אם בשל משפט חוזר או עדים שחוזרים בהם, או בדיקות פורנזיות כמו די.אן.אי יוצאים זכאים בדין מה לגבי בקשת הסליחה איפה למקם אותה. ולהזכירכם בארצינו הקטנה היו מספר זיכויים, במשפטים חוזרים של מורשעים ברצח, אונס ושריפות שלא לדבר על מאות מקרים בארה"ב ובמקומות אחרים.
מסקנה: זכותו של אדם לא להודות, להלחם על חפותו ולשאת בעונש
היא זכות קונסטיטוציונית לכאורה, למרות שלא מוגדרת בחוק.
הפרקליטות שמתנגדת בחירוף נפש כמעט לשחרור של קצב היא אותה פרקליטות, שטענה בבג"ץ כנגד עסקת הטיעון הפנטסטית שהוצעה לקצב כי אין מספיק ראיות לאונס והראיות הקימות לא מספיקות להרשעה, בשל חוסר מהימנותן אותה פרקליטות נלחמת בשיניים על השחרור אכן מקרה מוזר ואולי תמוה.
ובאשר לקצב האיש הוא משלם מחיר יקר ביותר על טיפשות, עקשנות ועקביות אבל זאת זכותו המלאה.
צוללות מאירן - ועמלות מגרמניה
צוללות עם טאצ' אירני. בניגוד למהומה שקמה סביב הסיפור של מניות אירניות בחברה והעובדה שבוגי לא ידע צריך לראות את החיוב שבשלילה. אירן שותפה לייצור שלד הצוללות ישראל מרכיבה את מנגנוני התקיפה ואביזרי הביון למיניהם שמטרתם, בין היתר, תקיפה של אירן במקרה הצורך. מסקנה אירן מספקת לישראל בסיס מבצעי להגנה מפני אירן. קצת אירוני אבל בעסקים זה קורה לעיתים ולכן ההתרגשות מהגילויים צריכה להיבדק בפרופורציה הנכונה. או אולי מדובר במחווה לעדה הפרסית בישראל בראשות מופז בן אליהו וריטה, על זה בטח לא חשבתם.
השיא בתיירות - אנחנו במפה
רבותי נשבר השיא - אנחנו במפה גם בתיירות. ובכן בשנת 2016 יצאו לחו"ל כ-7 מיליון איש, לפי פרסומים רשמיים. כלומר מתוך אוכלוסייה שמונה 9 מיליון הרוב המוחלט תפס טיול לארצות הגויים, הקרובים והרחוקים. אז אומנם יש כאלה, כמו אנשי עסקים, ובליינים מחוגים שונים שיצאו מספר פעמים בשנה ובכל זאת מבחינה סטטיסטית, ביחס לגודל האוכלוסייה, האחוזים גבוהים ביותר ומביאים כבוד למדינה שאזרחיה הנאמנים מחפשים מציאות והנאות בארצות הניכר לתפארת הכלכלה הישראלית, יציבותה ורמת החיים בה. ומאחר שגם אני נמנה על המטילים דלעיל זה מזכיר שלפני זמן בהיותי בטיול, שאל אותי נהג האוטובוס תסלח לי מה גודל האוכלוסייה שלכם, כשעניתי 9 מיליון תשובתו הייתה לא יכול להיות כי רק פה באיטליה אני רואה שיש לפחות 7 מיליון. וכדי להראות לכם מה זה יחסי בעולם בביקור שערך שר ישראלי בסין לפני שנים שאלו אותו מה גודל האוכלוסייה שלכם והוא ענה 7 מיליון. אמר המארח באיזה בית מלון הם גרים.
ולא לשכוח - כי גם במכירת מכוניות חדשות הגענו לשיאים לא מבוטלים השנה, למרות כל הפרסומים והקיטורים.
אבל במקביל - אסור להתעלם - מפרסום רשמי לפיו יש אחוזים גבוהים למדי של אוכלוסיות חלשות, רמת חיים נמוכה מתחת לקו וילדים סובלים.
עוני - הוא לא המצאה ישראלית, וגם פתרון עולמי לא יבוא מציון וירושלים, אבל מאמצים להקטין את הפער ולשמור על רמת קיום מכובדת,
חייבים לעשות ולהשתדל לקיים.
