פיטורי עובדים

מקובל על חברות הנכנסות לקשיים להכריז על פיטורים המוניים. חברות אמריקניות הן המובילות בנקיטת צעד קשה זה. בלשון הניתוח היבשה השגורה אצל כלכלנים, העובדים בחברה הם גורם ייצור לצד גורמי ייצור אחרים כמו מכונות, חומרי גלם, מבנים וכדומה. שוכחים לציין שמדובר בגורם ייצור ייחודי. עובדים הם בני אדם ויש ביכולתם להועיל או להזיק לפי היחס לו הם זוכים. לרוב לא שואלים מדוע יש צורך לפטר עובדים. אם החברה סובלת מזעזוע כמו ירידה בפעילותה אפשר להבין את הפיטורים. אולם בהרבה מקרים גל הפיטורים נובע מניהול רשלני שנתן למצבת כוח האדם להתנפח. בהרבה מקרים הדבר נובע מכשל מערך ניהול כוח האדם עד למכהנים בקצה הפירמידה. כנראה שאיכות האחראים על כוח האדם אינה כה מזהירה וקשה לדרוש מהם לתכנן ולנהל את כוח האדם כך שימנע ניפוח מחד והשבחה של כוח האדם מאידך. השינוי של שם התפקיד מניהול כוח אדם לניהול משאבי אנוש היה ברוב המקרים סמנטי ללא התייחסות לערכיות הנדרשת מהעובדים העוסקים במשאבים אלה. כאמור, ארה"ב יכולה לשמש בית ספר לפיטורים. דונלד טראמפ הריץ במשך שנים תוכנית בה המשפט you are fired היווה מוטו אגדי. אך אנו רחוקים מלתקן את אורחות האמריקנים. לידנו מעבר לפינה מתחוללת סופת טבע. החברה הודיעה על פיטורים של 6,000 עובדים והגדילה את המספר ל-7,000. האם מישהו טרח להסביר מה קרה? הרי החברה לא הודיעה שיש ירידה במכירות אלא בעיקר ברווחיות כתוצאה מרכישות כושלות. היא עורכת נשף לעובדים בקסריה בו ישתתפו 350 עובדים המיועדים לפיטורים, כמו הילד שקבל ציון 100 בזמרה אחרי תעודה מליאה בציונים שליליים. מה קרה? האם הם סוגרים פסי ייצור או שמלכתחילה מצבת כוח האדם מנופחת? אולי התשובה טמונה בסגירת מפעל בהונגריה שהרשויות האמריקניות פסלו את פעילותו עקב שימוש בחומרי גלם קלוקלים? לא שמענו על מנכ"ל שיזם פיטורים והעמיד את עצמו, למרות שהיה מגיע לו, בראש רשימת המפוטרים. מבחן הניהול התקין מתאים גם לגופים שאינם למטרת רווח. אם הצבא מפטר אלפי אנשי קבע האם הדבר לא מעיד על כשלון ניהולי מתמשך? אם היחס לקליטת עובד יהיה כלנישואים קתוליים ומעסיקיו יתנהלו עמו כמו שהם היו רוצים שיתנהלו עמם כמות המפוטרים תהיה קטנה וביצועי העסקים טובים יותר.