אין כל מניעה כי המפלגה או המפלגות השולטות תקדמנה חקיקת חוקי יסוד. כך היו דברים בעבר, כך מתרחשים וקורים דברים, בהווה וכך יהיו דברים, גם בעתיד. הבעיה נעוצה לפתחן של מפלגות ולפתחם של פוליטיקאים המבקשים לקדם חקיקת חוק יסוד, שמטרתו להגביל כוחה של אחת משלוש הרשויות במשולש הכוחות, המרכיב הדמוקרטיה הישראלית. כוונת הדברים הינה ליחסים הטעונים, המתוחים, כמו גם לרקמת היחסים העדינים, המתקיימת זה שנים בשיח הפוליטי הפנימי בישראל בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
כך מוצאים אזרחי ותושבי מדינת ישראל עצמם, לאחרונה, אל מול תוכניתם השאפתנית משהו של שרת המשפטים,
איילת שקד ושר החינוך,
נפתלי בנט אנשי מפלגת "
הבית היהודי", המבקשים לקדם חקיקה שמטרתה להגביל כוחם של שופטי בית המשפט העליון. נפתח ונדגיש, כי תוכנית לחקיקה פוליטית, שמטרתה כלשונם של בנט ושקד, ליצור: "תוכנית משפטית שמטרתה השלמת חוקה לישראל... שתביא
להשבת האיזון בין שלוש הרשויות בישראל", חשודה בעינינו, מלכתחילה. למה? שואלים אנו, יש להביא להשבת האיזון בין שלוש הרשויות בישראל? ועוד מוסיפים אנו ומקשים, למה בכלל, יש צורך "בהשבת האיזון בין שלוש הרשויות בישראל? מי קבע, בכלל שהאיזון בין שלוש הרשויות בישראל, הופר מוסיפים אנו קושיה עקרונית זו על מכלול הקושיות שמעלים אנו פתח ראש-השנה ולא על מפתן ליל הסדר?
לפי תוכניתם של בנט ושקד להשבת האיזון בין שלוש הרשויות כמפורט בדברי ההסבר לתוכנית זו הרי התוכנית תכלול שני הפרקים החסרים בחוקה הישראלית: חוק יסוד 'הלאום', שיהווה פרק העקרונות בחוקה והוא כבר בעיצומו של הליך החקיקה, וחוק יסוד 'החקיקה', שישלים הפרק המשטרי החסר בחוקה הישראלית ויצטרף לחוקי היסוד: הכנסת, הממשלה והשפיטה.
שקד ובנט אינם מסתירים כוונתם האמיתית מאחורי המלים המצועצעות של "השבת האיזון בין שלו הרשויות", עומדת כוונה ברורה וחד-משמעית להגביל כוחם של שופטי בית המשפט העליון ובית המשפט העליון, מלפסול חוקים שחוקקה הכנסת. כך עומדת בליבה של תוכנית זו, כוונה לקדם חקיקת חוק יסוד שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שפסל בג"ץ.
במסגרת תוכנית זו עומדת הכוונה לכלול בחוק יסוד: החקיקה המוצע, פיסקת התגברות המסדירה מצבים שבהם בית המשפט פסל חוק והכנסת שבה ומחוקקת אותו בתנאים מסוימים. כמוכן יכללו בחוק יסוד מוצע זה, סעיפים שיקבעו הדרך המיוחדת שבה יש לחוקק חוקי יסוד והעובדה כי שחוקי יסוד אלה אינם נתונים לביקורת שיפוטית כפי שמקובל ברוב מדינות העולם. בחוק הלאום יהיה עיגון להיותה של ישראל, מדינת העם היהודי וכול בחובו החובה להסתמך על פרשנות משפטית של המשפט העברי.
שני הפוליטיקאים הבכירים של מפלגת "הבית היהודי", הודיעו לתקשורת במתק שפתיים איש איש בתורו, מה היא האג'נדה העומדת ביסוד החקיקה הרדיקלית, המוצעת על ידם. שרת המשפטים, איילת שקד, סיפרה לנציגי התקשורת, כי: "חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת". עוד הוסיפה ואמרה, כי: "החוק צריך להתגבש בהסכמה ציבורית רחבה ככל שניתן".
חברה של שקד לחקיקה "האידיאולוגית" של חוקי היסוד ולמפלגת "הבית היהודי", פרש משנתו הוא, בפני אנשי התקשורת ואמר, כי: "בתקופה האחרונה בג"ץ פסל חוקי כנסת והחלטות ממשלה, כמו המתווה להוצאת המסתננים, חוק התקציב ושלילת תושבות של אנשי חמאס. מצב חדש זה, שבו ביטול חוקים הפך לדבר שבשגרה, ייאלץ אותנו, המחוקקים שנבחרנו על-ידי הציבור, לפעול להשיב את האיזון הראוי בין הרשויות ואת זאת אנו עושים היום".
אם היה למישהו ספק ולו גם, קל שבקלים כי מטרת חקיקת חוקי היסוד הללו, מעבר למילים היפות והגבוהות הינה אחת צמצום כוחו של בית המשפט העליון וחבר שופטיו, הרי באו המיניסטרים-"האידיאולוגים" והודיעו שהם גיבשו תוכניתם זו, לאחר שבג"ץ פסל לאחרונה כמה חוקים.
בג"ץ צמצם לאחרונה המשמורת שניתן להחזיק מסתננים משלוש שנים, לתקופה בת עשרים חודש בלבד. כן קבעו הם בפסק דינם המתייחס לחוק המיסוי על שלוש דירות, ש"נפל פגם מהותי" בהליך החקיקה ויש להחזיר הדיון, לוועדת הכספים, להמשך החקיקה. כמוכן פסלו הם, חקיקת חוקי תקציב דו-שנתיים והורו לכנסת שלא לחוקק ולהעביר, בחקיקה צפויה בעתיד חוקים שכאלה בהוראת שעה.
חקיקת חוק יסוד: החקיקה נכשלה בעבר שעה ששרי המשפטים השונים, רצו לחוקק חוק מחדש ברוב של 61 ח"כים ואילו שופטי העליון דרשו, לצורך כך, רוב של 70 חברי כנסת לפחות. נראה, כי חרף הפומפוזיות והגרנדיוזיות של תוכניות החקיקה מבית מדרשם של הצוות שקד את בנט, לא יצליחו הם במלאכת החקיקה הרדיקלית שלהם. עדיין מרבית הפוליטיקאים בישראל (גם אלה הבאים מחוגי הימין), נמנעים מהגבלת כוחה של אחת משלוש הרשויות במשולש הכוחות של שלטון דמוקרטי תקין, קרי: הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. חקיקה שמטרתה מעצם מהותה ויסודה להגביל כוחה של רשות במשולש כוחות זה, פסולה בעינינו. כל המוסיף דברים, לעניין זה, נמצא רק גורע.
