בימים האחרונים הפיצה מזכירות ה
ממשלה תזכיר הצעת חוק להעברת הסמכות להכריז מלחמה מהממשלה לקבינט המדיני-ביטחוני. תזכיר החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה קובע, כי כדי לפתוח במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית יידרש אישור של שרי הקבינט בלבד ולא של כלל שרי הממשלה, כפי שקובע החוק הקיים. ראש הממשלה, בנימין (ביבי) נתניהו, המקדם קבלת תזכיר הצעת חוק זה והפיכתו לחוק מחייב טוען, כי הסיבה לתיקון החוק הינה יישום המלצות הוועדה לבחינת דרכי פעולת הקבינט, שהמליצה שהחלטות על פתיחה במלחמה יתקבלו בפורום מצומצם יותר כדי למנוע הדלפתן לתקשורת. יודגש, כי הצעת החוק אינה חלה על פעילות צבאית דווקנית.
בתזכיר החוק מפורט, כי ההצעה לתיקון החוק הינה חלק מיישום מסקנותיה של ועדה שמונתה בידי ראש הממשלה, בנימין (ביבי) נתניהו, בחודש מאי 2016, כל זאת במטרה לבדוק ולבחון דרכי עבודתו של הקבינט המדיני-ביטחוני. למי ששכחו נזכיר, כי הלוחץ והדוחף הראשי להקמת הוועדה היה שר החינוך,
נפתלי בנט, בתגובה למינוי
אביגדור ליברמן לשר הביטחון, ולאחר דוח חריף של
מבקר המדינה ביחס להתנהלות ולהליכי קבלת ההחלטות בקבינט במהלך מבצע צוק איתן. דוח הוועדה, שבראשה עמד האלוף (מיל') יעקב עמידרור, הוגש לממשלה, בחודש דצמבר 2016 וכלל שורת המלצות שנועדו לשפר תהליכי קבלת ההחלטות על-ידי הקבינט בענייני הביטחון הלאומי ויחסי החוץ, כל זאת על-ידי מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו.
סעיף 17 לדוח וועדת עמידרור עניינו נושא "הכרזת מלחמה". בסעיף זה ו הומלץ ש הממשלה תקבל החלטה המבהירה סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות. בסעיף נכתב עוד, כי: "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד".
במהלכו של חודש מאי שנת 2017, אומצו המלצות דוח האלוף (מיל') יעקב עמידרור, בידי הקבינט המדיני-ביטחוני ובמסגרת אימוץ המלצות אלה נקבע בין היתר כי לצורך יישום תכליתה של ההמלצה, מן הראוי והמתחייב לשנות הוראת סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, שעניינו סמכויות הכרזת המלחמה.
בדברי ההסבר לתזכיר תיקון החוק, שהפיצה מזכירות הממשלה נכתב, כי: "במציאות בישראל ישנן נסיבות הנוגעות לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, אשר עשויות להצריך את הדרג המדיני לקבל החלטה כאמור בהרכב מצומצם וייעודי יותר של חברי ממשלה. צעד זה עשוי להידרש, בין היתר, על-מנת לשמר את הסודיות טרם ביצועה של פעולה צבאית מסוימת, לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות, ולקבוע מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד, במקרים בהם מתעורר קושי, בנסיבות העניין, לכנס את הממשלה במליאתה".
נזכיר כי הויכוח אודות סמכויות הקבינט התעוררה, בעקבות מבצע צוק איתן. שר החינוך, נפתלי בנט, פתח בהאשמות כלפי שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון וטען, כי הקבינט לא תודרך כראוי בנושא מנהרות החמאס בעזה וכן כי לא התקבל מידע רלוונטי בנושא, בישיבות הקבינט. בחודש פברואר, שנה זו, פרסם מבקר המדינה,
יוסף שפירא, דוח בנושא תהליכי קבלת החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני, לפני ובזמן מבצע צוק איתן. דוח זה בדק ובחן א סמכויות הקבינט והמועצה לביטחון לאומי ותפקודם במהלך מבצע צוק איתן. בדוח מבקר המדינה, הייתה כלולה התרעה, בדבר אי-כינונה של תוכנית מדינית-אסטרטגית בעזה, חוסר מוכנותם של שרי הקבינט בפן המודיעיני וחוסר מוכנות מוחלט, בנושא ההתרעה, לפני תחילת מבצע צוק איתן.
מדוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, עלה, כי תפקידו המהותי והבסיסי של הקבינט, בכל הקשור להתנהלות מבצע צוק איתן, לא היה ברור לחברי הקבינט עצמם. בדוח זה כתב מבקר המדינה, יוסף שפירא בין היתר כי: "סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטת הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט".
כתוצאה מהתנהלותו או, ליתר דיוק, כתוצאה מאי התנהלותו הראויה של הקבינט הביטחוני, בזמן אימת בעת שהתרחש "מבצע איתן", בפועל ולמעשה, נוצר הצורך לחוקק ולשנות הוראת סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה. ואמנם נכתב עוד בתזכיר הצעת החוק, כי: "ואמנם, לשם השמירה על עקרונות המשטר יש חשיבות רבה לכך כי לא תתקיימנה פעולות לחימה משמעותיות בלא החלטת ממשלה וללא ביקורת פרלמנטרית. זוהי אף הנחת המוצא שביסוד הוראת סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה; הוראת הסעיף נועדה להבטיח כי לא תהיה חריגה מעקרונות היסוד לעניין אחריות הממשלה על פעולות צבאיות מטעם המדינה וכדי להבטיח את אחריותה של הממשלה כלפי הכנסת עקב קיומן של פעולות כאלה".
