נרצה או לא נרצה, נאהב או לא נאהב, מדינת ישראל וחבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מתקבעים אט אט לקהיליה מדינתית אחת. גם תוכנית הנשיא טראמפ שכולם ממתינים לה, כמו תוכניות מדיניות של נשיאים שקדמו לו, לא תשנה מציאות מתקבעת זו. את ארץ ישראל השלמה לא ניתן לחלק. את עזה והגדה לא ניתן לחבר. מהים עד הירדן (ללא רצועת עזה), מתגבשת ומתבססת בהדרגה מדינת ישראל כמדינה פדרלית. היא צומחת בדרך לא דרך, בדחיפה ושיטה ישראלית ידועה, שיטת ה"דונם פה ודונם שם", שהוכיחה עצמה בעבר והובילה לכינונה. רבים וטובים בישראל ובעולם ממאנים לראות זאת ולהודות בכך. גורמים, פוליטיים ומדיניים בארץ ובעולם עושים ככל יכולתם לבלום את התפתחותה, ללא הצלחה. צמיחת מדינת ישראל בארץ ישראל כמדינה פדרלית מתבססת על עשרה עוגנים. להלן פירוט כל אחד מהם.
העוגן המשפטי: לפי נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
אהרן ברק, מגילת העצמאות היא מסמך משפטי מכונן של מדינת ישראל. זה אומר, היא עוגן משפטי בסיסי של מדינת ישראל בארץ ישראל כמדינת העם היהודי. מתוקף קביעה חוקתית זו, מגילת העצמאות היא גם עוגן משפטי בסיסי של מדינת ישראל בארץ ישראל כמדינה פדרלית. מחד-גיסא, מגילת העצמאות קובעת ש"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". מאידך-גיסא, היא קובעת שמדינת ישראל "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה".
עוגן תשתיות ופיתוח כלכלי: בפועל, מחויבות מדינת ישראל במגילת העצמאות להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה מתממשת. קיים איחוד תשתיות. תלות הפלשתינים בישראל באספקת מים וחשמל מוחלטת. רשת כבישים מסועפת וכבישי רוחב ואורך נסללו ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, במימון ותחזוקה של ישראל. בתחום התעסוקה, המשק הפלשתיני תלוי במשק הישראלי. היקף כוח האדם הפלשתיני ביהודה ושומרון, נע סביב 820,000 עובדים ועובדות. שליש מהם מועסקים בישראל ובמפעלים וישובים ישראלים ביו"ש. היצוא הפלשתיני לישראל מהווה כ-90% מסך היצוא הפלשתיני השנתי. ביצוא זה לישראל תלויים למעלה מ-1,000 מפעלים פלשתינים, המעסיקים 20% מכוח האדם הפלשתיני.
מדינת ישראל כעוגן תקציבי של הרשות הפלשתינית: ישראל מזרימה סכום שנתי של בהיקף 8-10 מיליארד שקל לקופת הרשות הפלשתינית. תקציב זה מהווה מחצית מתקציב הרשות בשנה. מקורות כספים אלה באים ממיסים שישראל גובה מעובדים פלשתינים בישראל ודמי מכסים, שהיא גובה מיבוא מוצרים לשטחי הרשות מחו"ל.
עוגן ביטחוני: בחבלי יהודה, שומרון ובקעת הידן קיימת שליטה ביטחונית ישראלית מלאה. מנגנון השיטור הפועל במסגרת הרשות הפלשתינית פועל בתיאום ביטחוני עם מערכת הביטחון ובשיתוף עם מנהל אזרחי ישראלי בניהול חיי היומיום של האוכלוסייה הפלשתינית ביו"ש. בין הגדה והרצועה קיים נתק בלתי הפיך. מערכת הביטחון רואה נתק זה כנכס ביטחוני משמעותי לישראל.
עוגן ירושלמי: רוב מכריע של תושבי ישראל מתנגדים לחלוקת ירושלים. רוב מכריע של ערביי מזרח ירושלים מעדיף אזרחות ישראלית על פני אזרחות פלשתינית. רמת חיים בסטנדרטים ישראלים בירושלים מאוחדת עדיפה בעיניהם על השתייכות לפלשתין בהנהגה פלשתינית שממעטת לדאוג לרווחתם.
עוגן התיישבותי: ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מתגוררים ב-150 ישובים ישראלים, קרוב לחצי מיליון יהודים. עוגן התיישבותי זה הוא בלתי הפיך ומתפתח עוד ועוד. מפעל התיישבותי מתעצם זה, יחד עם אחדות ביטחונית, כלכלית ואחדות ירושלים, מרחיק כל אפשרות לניתוק חבלי ארץ אלה מישראל.
עוגנים פוליטיים: הימין, בהנהגה והובלה של הליכוד ו
הבית היהודי, חוגים וגופים בימין, (מועצת יש"ע, ראשי רשויות מוניציפליות ביו"ש, הציונות הדתית), הפועלים להחלת ריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מתחזקים. עוד ועוד חוגים ואישים בשמאל, מפנימים שחלוקת הארץ איננה יותר אופציה. הם מבינים שהליך שילוב חבלי יו"ש בישראל מתקבע כעובדה מוגמרת. מציאות כלכלית-חברתית עגומה בשטחי הרשות מחלישה מעמדה והשפעתה. חולשה זו וחוסר מעש של הרשות לשיפור רמת החיים וחיי התושבים, מחוללת צמיחת תנועות מחאה חברתיות פלשתיניות. מנהיגיהם מעיזים להתבטא בזכות חיים בכבוד, שוויון זכויות וחיים משותפים עם ישראל.
עוגן חינוכי-תרבותי: ישראל פועלת לחשיפה ושימור עשרות אתרי מורשת ישראלית ביו"ש מתקופות בית ראשון ושני, ומכשירה אותם לביקורי מבקרים.
עוגן אמריקני. הצהרות נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ: "מדינה אחת או שתיים, מה שהצדדים יסכמו ביניהם, מקובל", הכרתו בירושלים כבירת ישראל והכרזתו בדבוס על הסרת ירושלים מסדר היום" נותנים רוח גבית לאלה הפועלים לכינון מדינה אחת בריבונות ישראל.
עוגן לממשל פדרלי: תפקוד הרשות הפלשתינית ברמה אזורית מושתת על נפות פלשתיניות. משרד הפנים מקדם התאגדויות של אשכולות מוניציפליים באזורי הארץ השונים. עבודות מחקר שנעשו בשנים האחרונות באוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל על תפקוד ומבנה הממשל והביורוקרטיה בישראל, ממליצים לקדם כינון דרג ממשל אזורי שיושתת על קנטונים. הם מציעים לקדם זאת מתוך לימוד דגמים פדרליים קלאסיים הנוהגים בהצלחה בשווייץ וקנדה. נפות, אשכולות ועבודות מחקר אלה, הם עוגן התחלתי לגיבוש ועיצוב מבנה ממשל פדרלי, שיאפשר מעבר של מדינת ישראל בארץ ישראל ועיצובה כמדינה פדרלית מפותחת עד נהר הירדן.
לסיום, בידי ישראל הזדמנות להוביל שיח פורה, עשייה בונה ומתווה מדיני לעיצוב וביסוס חיים משותפים במדינת ישראל פדרלית בארץ ישראל. יסודות פדרלים ראשונים שלה כבר כאן. לנוכח קפאון מדיני מתמשך, צמיחת כל אחד מיסודות ועוגנים פדרליים אלה לא תיעצר והיא תלך ותתעצם.
