המצב הביטחוני הטעון הקיים כבר שנים בין עזה לבין מדינת ישראל ידוע לכל. מתח זה מצדם של החמאס (השלטון בעזה) מתבטא בזריקת טילים, רקטות ועוד מגוון סוגי פצצות לאזור הדרום במדינתנו. הסובלים ביותר ממצב זה הם תושבי הדרום, אשר בכל פעם שהמצב הביטחוני נעשה מתוח, חייהם נעשים כמעט בלתי נסבלים עקב הצורך המתמיד לכוננות כניסה למרחבים המוגנים בכל שעות היום והלילה. בעיניי אלו הם תנאי חיים לא סבירים וקשים מנשוא כאשר סכנת הפצצות מרחפת מעל לראשם. כל זאת אינו די, ולאחרונה נחשפתי למצב מדאיג נוסף בנושא זה. במקרים בהם נופל טיל על בית או בניין, קיים טיפול מידי לפצועים ולמתים. אך בדקות ושעות קשות אלו, לניצולים הבריאים בגוף אין שום תמיכה מיידית מצד המדינה או העירייה.
כחודש לאחר שיגורי הרקטות הרבים לכיוון עוטף עזה, אשקלון ושדרות, ובעקבות מקרה ספציפי באשקלון, נחשפתי למחדל הקיים בנושא התמיכה הנפשית המיידית באותן משפחות שטיל פגע בביתן. אומנם, קיימת תמיכה רפואית בפצועים ועזרה בפינוי המתים על-ידי מד"א וזק"א (אשר מקיימים את עבודתם נאמנה), אך החוסר הגדול בעיני הוא העדר התמיכה הנפשית בנפגעים בשעות הסמוכות לאירוע. משפחות אלו, אשר ברגעים הללו ניצלו חייהם, אך במקביל נהרס ביתם שהכיל את כל עולמם, נותרים בחרדה ובהלם טוטאלי, ללא כל תמיכה ויד מחזקת ואף ללא מקום להניח לרגע את גופם או את תינוקם כדי להירגע ולעכל את האירוע.
בתאריך 13.11.18, סמוך לחצות הלילה, נפלה רקטה על בניין באשקלון. כל הדקות העוקבות לאירוע תועדו על-ידי עיתונאי שגר בסמוך והגיע מהר למקום האירוע. העיתונאי תיעד את ההתנהלות של מד"א והמשטרה ובמקביל בכל אותו הזמן תיעד את משפחות הבניין - מבוגרים ונשים עם תינוקות צעירים בידיהם, עומדים בחוץ עם פיג'מות, מבוהלים ומפוחדים. באותו תיעוד רואים את אחת הנשים, אמא צעירה, נכנסת חזרה לבניין המפורק והרעוע כדי למצוא בביתה ההרוס את הנעליים של בנה הקטן תוך שהיא מסכנת את חייה. לפי התיעוד, במהלך כל האירוע לא הגיע אף איש מקצוע, כדוגמת פסיכולוגית, עובדת סוציאלית או אפילו נציג או נציגה מטעם העירייה, לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של משפחות אלה. מחזה זה נגע לליבי. חשתי שלא ייתכן שאנשים אלו הסובלים כה רבות ביום יום, הם, נציגינו בסבל לאומי זה, אלו אשר חוו עתה חוויה מטלטלת, יהיו לבדם בסיטואציה זו ללא כל סיוע.
במצבים שטיל נופל באזור מגורים ופוגע בבית, המדיניות לדעתי צריכה להיות התייצבות מידית של גורם מקצועי, אשר תפקידו לדאוג לרווחתן המיידית של משפחות הבניין הנפגע. לא ייתכן שמשפחות אלה יתמודדו עם מצב זה לגמרי לבדן.
