חוקרים מציינים כי אחד המאפיינים של דור ה-Y הוא שהם מחליפים עבודות כמו גרביים.
נראה שבשנים האחרונות, דבר זה חדר לפוליטיקה הישראלית. כלומר, אנשים מתמודדים על תפקיד מסוים, בעוד הם מכהנים בתפקיד אחר.
כך, למשל, חברי הכנסת
דב חנין ו
ניצן הורוביץ התמודדו על ראשות עיריית תל אביב בעודם מכהנים כחברי-כנסת.
המקרה של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן
עכשיו מתחולל הוויכוח סביב החלטתו של יו"ר ההסתדרות
אבי ניסנקורן, להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת במסגרת מפלגתו של
בני גנץ "חוסן לישראל", בה הוא שובץ במקום השלישי ברשימה.
למרות שניסנקורן הבהיר בראיונות שנתן ל
ירון דקל ולקרן מרציאנו כי הוא יתפטר מההסתדרות ברגע שהוא יושבע לחבר-כנסת, אני סבור שהוא צריך היה להתפטר כבר עכשיו ולהתעסק בתחזוק הקריירה הפוליטית שלו.
הלקונה הקיימת בחוק הצינון
בעבר יכול היה יו"ר ההסתדרות לכהן כחבר-כנסת במקביל לתפקידו בארגון העובדים. בשנת 1992 שונה החוק, כך שיו"ר ההסתדרות לא היה יכול לכהן כחבר-כנסת במקביל לתפקידו בארגון העובדים.
בשנת 2007 חוקק חוק הצינון, שקבע כי אדם שכיהן בתפקידים ביטחוניים רגישים כגון: ראש המוסד, ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה, רמטכ"ל וכו' לא יכול להתמודד בבחירות לכנסת אם לא עברו שלוש שנים מיום פרישתו מהתפקיד האחרון אותו מילא.
חוק הבחירות הנוכחי קובע כי עובדי ציבור המועסקים על-ידי המדינה יוכלו להתמודד בבחירות לכנסת אם התפטרו מתפקידם 100 ימים לפני מועד הבחירות שנקבע כחוק. האבסורד הוא שחוק זה לא חל על עובדי ציבור העובדים במגזר הציבורי או הפרטי. כך, למשל, נשיא אוניברסיטה לא צריך להתפטר מתפקידו תוך 100 ימים.
דבר זה יוצר אפליה של אנשים ממגזר מסוים שיכולים להתפקד למפלגה במסלול המהיר זמן קצר לפני סגירת הרשימות, ולהישאר בתפקיד המחמם והנוח עד סמוך למועד הבחירות, בעוד על אנשים אחרים חלות מחויבויות שונות.
הפתרון לבעיה
לקראת מערכת הבחירות הכנסת תצטרך לתקן את החוק, כך שהוא יחול על כל המגזרים בעת ובעונה אחת.
אין ספק שדבר זה לא יעבור בשקט מצד מנהלי בנקים, כלכלנים, אנשי אקדמיה, עיתונאים, ולוביסטים, אך על חברי הכנסת הבאה להיות אמיצים ולתקן ליקויים הקיימים במערכת, ולא לחוקק חוקים מטופשים שלא עוזרים לאף-אחד במקרה הטוב, ומרעים את מצבו של האזרח במקרה הרע.
