כשהדברים נכתבים, לא ברור אם הבחירות הבאות יהיו בעוד ארבע שנים או ארבעה חודשים. אלמלא אבדו למחנה הלאומי מאות אלפי קולות שניתנו למפלגות שלא עברו אחוז החסימה, המשבר הנוכחי בהרכבת הממשלה יכול היה, קרוב לוודאי, להימנע. סכנת הנזק של בחירות חוזרות, הכרוכות בשיתוק עבודת הכנסת והממשלה למשך חודשים רבים ובעלות כלכלית (ישירה ועקיפה) של מיליארדים, ככל הנראה לא הייתה מתעוררת כלל.
בשיטה הנוכחית, הקולות שניתנו לרשימה שלא עברה אחוז החסימה, הולכים לאיבוד - הסכמי עודפים בין הרשימות לא חלים עליהם. מחסום אחוז החסימה מהווה פשרה בין כיבוד רצון הבוחר, כמתחייב לפי כללי הדמוקרטיה, לבין יעילות שלטונית, הנפגעת מריבוי סיעות קטנות. נהנות ממנה בעיקר המפלגות הגדולות, הזוכות בנתח גדול מהמנדטים שאבדו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה.
יש בשיטה שתי עוולות מהותיות, הפוגעות ביסודות הדמוקרטיה:
· עקרונית - אובדן מוחלט של קולות מצביעי הרשימות ש"נחסמו";
· מעשית, עקב כך - עיוות יחסי הכוחות בייצוג הגושים הפוליטיים, כפי שקרה בבחירות האחרונות.
ניתן לצמצם עוולות אלה במידה רבה.
מעט מידע:
· אחוז החסימה בישראל גדל בהדרגה במהלך השנים - מ-1% בלבד לפני שנת 1992 ל-1.5% עד 2004, 2% עד 2014, ו-3.25% מאז ועד היום, כקבוע בחוק המשילות.
· בבחירות אפריל השנה השתתפו 4,340,253 מצביעים, 30,983 קולות נפסלו. מ-4,309,270 הקולות הכשרים, 366,016 (8.5%) ניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה, מתוכם 138,598 (3.22% שהם 0.03% מתחת לאחוז החסימה) ל"ימין החדש" בראשות שקד ובנט, ו-118,031 (2.74%) ל"זהות" של פייגלין.
·
להמחשה - אילו ניתנו הקולות האבודים לרשימה משותפת אחת, היא הייתה זוכה ב-10 מושבים בכנסת!
האם זהו מחיר הכרחי שהדמוקרטיה נאלצת לשלם תמורת יעילות שלטונית? למיטב הבנתי, אין הדבר כך.
על-ידי תיקון מושכל של כללי העברת קולות בין הרשימות לפי הסכמי עודפים, ניתן למזער הפגיעה ברצון הבוחרים, מבלי שהיעילות השלטונית תינזק.
התיקון המוצע, בעיקריי דברים:
· מניין הקולות למעבר אחוז החסימה ייעשה תוך התחשבות ההסכמי העודפים בין הרשימות;
· הסכמי העודפים יוכלו להיות לא רק בין שתי רשימות, אלא גם בין רשימה לזוג רשימות הקשורות ביניהן בהסכם כזה, או בין זוגות רשימות כאלה.
· הסכמי העודפים יוכלו להיות רחבים, ולכלול אף העברת מנדטים שלמים. בהתאם לכך, קולות רשימה שלא תעבור אחוז החסימה, לא יאבדו אלא יעברו לשותפתה להסכם.
הבוחרים יהיו מודעים להסכמי העודפים, ויוכלו להחליט על הצבעתם בהתאם.
יתרונות התיקון:
· יימנע אבדן "אוטומטי" של קולות רבים, המהווה פגיעה מהותית בדמוקרטיה.
· היעילות השלטונית לא תפגע; יתר על כן, יהיה מקום לשקול הגדלת אחוז החסימה לשם שיפור נוסף ביעילות השלטונית.
· המפלגות יעדיפו לעשות הסכמים עם שותפות הקרובות להן רעיונית, הקולות שיינתנו לרשימה שתיכשל, יעברו מן הסתם לרשימה אחרת, הגדולה ממנה, באותו הגוש. יחס ייצוג הגושים בכנסת יבטא בצורה נאמנה הרבה יותר את רצון הבוחרים מכפי שקורה כעת.
· הבוחר יוכל להצביע עבור הרשימה הקרובה ביותר לליבו, מבלי לחשוש לאובדן קולו. הוא לא יצטרך להמר ולהפעיל שיקולים זרים - כמו להימנע מלהצביע עבור רשימה שלכאורה נמצאת על סף אחוז החסימה; או להפך, להצביע עבור רשימה כזאת אף שאינה מועדפת עליו, כדי למנוע קריסתה.
· לא יהיה צורך באיחוד מאולץ בין מפלגות בעלות דעות שונות מהותית, תוך מלחמות על סדר המועמדים - כפי שנעשה בבחירות האחרונות, בהצלחה מוגבלת למדי.
ההצעה היא ראשונית ומצריכה עיבוד ופירוט. היא יכולה לתרום משמעותית לדמוקרטיה הישראלית, מבלי שהיעילות השלטונית תפגע - ואולי אף תוך שיפורה. בכוונתי לשלוח מאמר זה לכל חברי הכנסת ה-21. מקווה שחלקם ישתכנעו בנכונות השינוי ובתועלת שהוא עשוי להביא, ויפעלו להחלתו לפני הבחירות הבאות.
