חצי יובל שנים לארגון רבני צהר - הצלחה או כישלון

• צהר הוקם לאחר רצח רבין. אירוע שקרע את החברה הישראלית לגזרים במטרה לגשר על הפערים שהלכו והתרחבו בין זרמים בחברה הישראלית. בראייה לאחור, ובהתחשב בכך שמדובר בארגון שכל פעולתו היא התנדבותית ומכספי תורמים, הרי שמדובר בהצלחה רבתי.

• למעלה משישים אלף חתונות בהן חשפנו את החברה הישראלית למודל אחר של קשר בין רב לזוג צעיר, בין מדריכת כלה לכלה ובעיקר למערכת ידידותית, מסייעת וקשובה לצרכים של הזוגות הצעירים. עשרות אלפי ישראלים קיבלו סיוע בהוכחת יהדותם באופן ידידותי ומקרב. מאות אלפי ישראלים חווים כל שנה תפילות חגים (יום כיפור, פורים, לימוד ליל שבועות) ולגביהם היהדות הופכת להיות מקור להשארה ולחיזוק. מאות מתנדבים שמגיעים לבתי משפחות אבלות ומסייעים בתמיכה נפשית ורגשית. אלפי ילדי בר מצווה שעברו הדרכות ולימוד.

• כל אלו הם הוכחה להשפעה של הארגון בציבוריות הישראלית, המעידים כאלף עדים על ציבור חילוני רחב שבמשך שנים סלד מהדת ומכל מה שקשור אליה, ולאט-לאט נחשף לעולם מופלא של יהדות שלא הכיר מעולם. והכול, ללא כפייה והתנשאות.

אבל אם הכל על-פי ההלכה - אז למה להתחרות ברבנות . למה לא לחזק אותה מבפנים....

• חשוב להבין את ההבדל בין אורח החיים של הציבור החילוני במדינת ישראל לזה של הציבור הדתי והחרדי, או של הציבור החילוני בתפוצות. הציבור החילוני לא חי בקהילות שבראשן עומד רב היכול לשמש כסמכות רוחנית וזאת בניגוד לציבור הדתי והחרדי לו יש רב בבית כנסת או בישיבה שקשוב לצרכיו.

• לציבורי החילוני אין סמכות כזו למרות שבמקרים רבים הוא נדרש לה ואת אנו מבקשים לתקן. הרב מטעם הרבנות בכל מקום ישוב הוא בהגדרה נציגו של ממסד ביורוקרטי ולא דמות רוחנית המובילה קהילה או משמשת כדמות מייעצת ותומכת ברגעי הצורך. המבנה המערכתי של הרבנות יצר, גם אם לא במכוון ניכור וריחוק ובמקרים רבים גרם לאנטגוניזם. מדובר בנושא מורכב שצהר מבקשת לחולל בו שינוי באמצעות יצירת מודל בו לישראלי החילוני יהיה קשר אישי עם רב ורבנית.

• חשוב להבין, רבים מרבני צהר מכהנים בפועל כרבנים מטעם הרבנות הראשית, ובכלל זה אנוכי המכהן כרבה של העיר שוהם לכן נדרש כאן שיתוף פעולה בין הרבנות לארגון. בתל אביב, הקמנו סניף הפועל בתיאום מלא עם רבנות תל אביב וזוכה להצלחה. כולי תקווה להרחיב את המודל התל אביבי למקומות אחרים.

• לסיכום, נכון יותר לומר שמדובר שצהר הוא ארגון משלים לרבנות המעודד אותה לבצע מהלכים בכדי לקרב את כלל הציבור והכול במטרה לטפח את הזהות היהודית של מדינת ישראל, מתוך הידברות וחיפוש אחר מרכיבי זהות משותפים.

אז בוא נדבר על המחלוקת בין זרמים שונים במגזר הדתי והחרדי בנושא הגיור בישראל חיים מאות אלפי ילדים שאינם מוגדרים כיהודים לפי ההלכה. עם זאת הם מוגדרים תושבי מדינת ישראל מכוח חוק השבות. רובם, ילדים לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. ילדים אלו הם חלק מהחברה הישראלית, לומדים במוסדות החינוך הממלכתי ולאחר התבגרותם משרתים בצה"ל, משלמים מיסים. אזרחים כמוני וכמוך לכל דבר ועניין. הקושי נוצר הוא שבעת בגרותם, תהליך ההתערות בחברה גורם לכך שהם מתחתנים עם צעירים שמוגדרים כיהודים על-פי ההלכה. בכך נוצרת התבוללות העלולה לגרום לפגיעה קשה בזהות היהודית של מדינת ישראל. קטינים אלו הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי ולכן יש לגיירם . על זה אין בכלל ויכוח. עם זאת קיימת מחלוקת הלכתית על האופן הנכון לגייר קטינים. לדעת רבני ארגון צהר קיימות אפשרויות הלכתיות מרווחות לגיירם וההתעקשות של הממסד החרדי הרבני לא לגיירם תוביל להתבוללות עצומה. רבני צהר הם חכמים בתורה ויראי שמיים, לא פחות מהרבנים שקיימים בשאר החוגים הדתיים והחרדיים למיניהם, אולם הם מבינים גם את גודל השעה. הפתרון של צהר הוא הליך גיור מושכל. זו המילה הנכונה. הליך בו הילד ילמד לאורך תקופה את מצוות הדת היהודית, המסורת היהודית מתוך כוונה להקנות לו זהות יהודית שתלך ותתחזק לאורך השנים. אנחנו נמצאים בשנים קריטיות לציבוריות הישראלית שאם לא ניתן להן מענה, ייגרם שבר עצום. משום כך אני באופן אישי תומך נלהב בפעילות בתי דין אורתודוקסים שהוקמו על-ידי רבנים מהציונות הדתית ומצר על כך שהגיור שלהם שהוא גיור להלכה לכל דבר ועניין, אינו מוכר על-ידי הרבנות או על-ידי משרד הפנים. אבל מה עם מערך הכשרות. נדמה שמדובר בנושא שיביא פילוג בארגון שלכם. האם מדובר בנושא ברומו של עולם או ברומו של תקציב.

• סוגיות הכשרות היא סוגיה מהותית וחשוב ללבנה. החזון של צהר הוא להפוך את הרבנות הראשית לרגולטור המפקח על הכשרות בישראל. בדיוק כמו רשויות רגולטוריות אחרות המפקחות על נדבכים אחרים במשק הישראלי. כך לדוגמה את רשות ניירות ערך. היא מפקחת על פעילות חברות ציבוריות באמצעות משרדי רואי חשבון פרטיים הנותנים חוות דעת על תקינות הדוחות הכספיים של החברות.

• אולם בניגוד לרשויות אחרות המפקחות על פעילות עסקים באמצעות גופים פרטיים הרי שהרבנות הפכה למונפול בתחום המעסיק אלפי משגיחי כשרות. זה לא אמור הייעוד שלה וזו גם לא התמחותה.

• פועל יוצא מכך, שהרבנות היא גם גוף מבצע וגם גוף מפקח על עצמו בו-זמנית הוא יצירת ניגוד עניינים שגורם לכך שמרבית הרבנים ברבנות הראשית לא סומכים על הכשרות של עצמם. כתוצאה מכך, יש פריחה מטורפת של תעשיות אלטרנטיביות של בתי דין חיצונים.

• אנחנו שואפים להגיע למצב בו הרבנות תהווה הרגולטור שמפקח על תאגידי כשרות שמעניקים תעודות הכשרות לפי סטנדרטים ברורים ושקופים. ובכך יתחזק מעמדה.

• חשוב לדעת, כי רוב המסעדות בישראל אינו נושאות תעודות כשרות. כעשרת אלפים מסעדות המהוות שני שלישים מכלל מספר המסעדות בישראל. והסיבה לכך אינה בגלל שהן פתוחות בשבת או מוכרות מאכלים לא כשרים, אלא בגלל תחושת עוינות כלפי הממסד. בשנתיים האחרונות החלנו בצהר להכשיר מסעדות רבות בהליך כשרות הפועל על-פי ההלכה המקובלת בישראל מדורי דורות, מתוך רצון לתת מענה לצרכים של בעלי העסקים לשלב כשרות הלכתית מוקפדת עם כלכלה ומסעדנות מודרנית והכול בשקיפות.

הקהילה הגאה - נושא רחב מאד. בוא נתמקד בנקודה אחת - האם מותר לי להשתתף בחתונה של בן משפחה/חבר/עמית מהקהילה הגאה

• בעולם המערבי והחילוני שאנו חיים בתוכו, הולכים ומתפתחים מודלים של חיי משפחה שאינם מוכרים ואף אסורים לפי ההלכה, החל מן התופעה העתיקה של נישואי תערובת בין יהודים ושאינם יהודים, וכלה בנישואים חד מיניים, שנעשו נפוצים רק בשנים האחרונות.

• בפשטות קובעת ההלכה כי חובה להימנע מלהשתתף בחתונה המנוגדת להלכה, וגם כשהדבר גורם אי-נעימות, יש לעשות כל מאמץ למצוא תירוץ להיעדרות מן הטקס. רק במקרים, כשיש חשש שההיעדרות מן החתונה תגרום פגיעה חמורה במערכת היחסים המשפחתית יש לבחון את המקרה לגופו. לדוגמה כשהימנעות מהשתתפות בחתונה עשויה ליצור תחושות של איבה וריחוק, או קרע בתוך המשפחה.

אפילוג - אנחנו לקראת איחוי או הרחבת הקרע

• אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים. אנחנו נמצאים במאבק יום יומי לאיחוי קרע שעלול להמיט על מדינת ישראל אסון. כל צד דבק בצדקתו הוא.....ואני נמנע מלדבר על הקרע עם יהדות התפוצות שנדמה שעבר את נקודת האל חזור. הבא נקווה שהעתיד יבשר לנו אהבת חינם וקירוב לבבות.

• מוטל על כולנו בחברה הישראלית לפצח וללמוד את סוד קיומנו כחברה יהודית מודרנית. גם לאדם שאינו שומר תורה ומצוות חשובה זהותו היהודית. אלא צריך להעניק לה תוכן ומשמעות.

• אנחנו בערב חג השבועות השיח בימים האחרונים הופך להיות כוחני ושטחי. דווקא בגלל אמונתנו בתורה ואמונתנו בעם ישראל, אנחנו חייבים להבין שבנושאים מורכבים כל כך, כמו תורה והלכה השיח צריך להיות מדויק, רגיש ומורכב. פעמים, והתבטאות אחת לא מוצלחת יכולה לגרור לריחוק גדול מתורה. זה נכון ביחס לסוגיה הלה"טבית ביחס למעמד האישה, ליהדות התפוצות, למדינת תורה והלכה.

• לסיכום אם אנחנו רוצים שתורת ישראל תהיה מכנה משותף בין הזרמים בחברה הישראלית ולא הקו המבדיל בנינו, זה מצריך העמקה והקשבה.