בשלהי שלטון מפא"י רווחה הסיסמה "דברו אלינו אמת"! והיה זה משחק מלים: אמ"ת - כאותיות הרשימה הזאת וגם אמת כפשוטה, כי באותם הימים מפא"י כבר הייתה שקועה בשקרים עד צוואר. פרשת מכירת כמה מאושיות הימין על-ידי נתניהו לגבאי אכן מזכירה את מפא"י, בימים שבהם הוחזקה בשלטון על-ידי עדר המאמינים העיוורים והחסידים השוטים שלה.
פרשת גבאי, שבעבור רבים היא 'הקש ששבר את גב הגמל', מדגימה את דפוס הפעולה של נתניהו בדרך כלל: לאחוז בו-זמנית בדבר ובהיפוכו - לבן ושחור, ימין ושמאל. יושר ויושרה אין להם מקום במשחק הזה. אין בו אמת ושקר. תרצו - הכל שקר, תרצו - הכל אמת. התבלבלתם?
כאשר נתניהו השליך לרגליו של גבאי את גורל מפעל ההתנחלויות ואת ליבת הרפורמות בעולם המשפט - שתי בבות עין אידיאולוגיות של הימין - זה היה מהלך קלאסי לפי שיטתו: מצד אחד, שותפו החדש היה צריך להאמין לו שהוא משקר לשותפיו הישנים (כי לו אמר להם את האמת על הוויתורים שעשה, חזקה עליהם שהיו עוזבים מיד את הקואליציה), ומן הצד השני שותפיו הישנים היו צריכים להאמין שהוא משקר לשותפו החדש. כלומר, שהבטחותיו לגבאי היו רק "ספין", תרגיל הונאה, במטרה למשוך את ליברמן בחזרה לקואליציה. הנחת כולם הייתה שנתניהו משקר, אולם לא לו, כי אם לזולתו!
ועולה השאלה הלוגית: שקרן שאומר 'אני משקר', תאמין לו? אם כן, הרי שאמר אמת ואם לא תאמין לו, שוב יוצא שדיבר אמת! מין מתימטיקה כזאת של מינוס, מינוס: פלוס...
כוונה פלילית
בפני דילמה דומה עומד היועץ המשפטי בתיק 2000, פרשת נוני מוזס. מוזס כנראה האמין לנתניהו שכוונותיו אמתיות והרצינות שבה ניהל את המו"מ עמו תוכיח. אולם נתניהו טוען עכשיו, שלרגע לא הציע לו דבר באמת, הכל היה "ספין". יוצא, שנתניהו השאיר לעצמו את כל האופציות: ירצה - יסגור את העסקה והכל יהיה אמת לאמיתה, לא ירצה - יציג את הכל כתרגיל הונאה בלבד! בשימוע אצל היועץ המשפטי הוא יטען כמובן יקר למוזס ועל השקר הזה ישתית את טענתו שלא הייתה לו כוונה פלילית.
תעמתו ליכודניק מן השורה עם נאום-בר-אילן של נתניהו, בו הכיר במפורש במדינה פלשתינית (מה שנחשב במחנה הלאומי ככפירה בעיקר) ותקבלו את התשובה האוטומטית - 'נתניהו שיקר להם, זה היה 'תרגיל!' לו האמינו שהוא באמת מצדד במדינה פלשתינית לא היו משאירים אותו בראשם אפילו יום אחד. זו התסמונת עליה אמר ישעיהו "שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו (כח', ט'ו).
בשעתו, צרף נתניהו לממשלתו את
ציפי לבני כשרת משפטים ואת
אהוד ברק כשר ביטחון, ניסה לצרף את בוז'י הרצוג ועכשיו גם את
אבי גבאי. שוב אותה הטכניקה: מדיניות ימנית ושמאלנית בעת ובעונה אחת. הכל, גם האמת והשקר, אינסטרומנטלי, 'אמת לשעתה'... בימין, יש השואלים את עצמם כבר היום: מה ימנע את נתניהו מלחבור אחרי הבחירות למפלגת 'כחול-לבן'? במה הם גרועים מגבאי ומפלגת העבודה? הסירוב יוכל לבוא רק מצד מפלגתו של גנץ שנשבעה לפסול את נתניהו על-רקע החשדות הפליליים, אולם אם 'עסקת המאה' של טראמפ תעמוד על הפרק ויאמרו להם שבהצטרפותם לממשלת נתניהו תלוי "השלום", האם יעזו להגיד 'לא'?
הדו-הערכיות, ואם תמצי לומר דו-פרצופיות במדיניות נתניהו, מטרטרת גם את מפעל ההתנחלויות. לכאורה, אצל נתניהו בונים בכל מקום, גם בעומק השטח מעבר לאותם "הגושים" אותם מקדש השמאל. לעומת זאת, את ירושלים שבריבונות ישראל נתניהו מקפיא באופן שיטתי. מה הפשר? פשוט מאוד: לימין מראים בהרבה יישובים קטנים גידול של 30% ואף יותר, כאשר לאמריקנים מסבירים שבפועל מדובר בכל מקום ב-10 או 15 בתים בלבד, שגם אם תכפיל אותם ב-10, עדיין אין בכך כדי לשלול מן המדינה הפלשתינית העתידית את ה-95% או 90% משטח יו"ש שהאמריקנים הבטיחו לערבים.
דו משמעות
לעומת זאת, בנייה בירושלים או במעלה אדומים, ואפילו באריאל, כדי שתהיה משמעותית, צריכה למנות אלפי יחידות דיור ואת זאת הבטיח נתניהו לאמריקנים שלא להרשות. גם את השטח שיעמוד לרשות פלשתין הריבונית נתניהו משמר באמצעות הבנייה 'צמודת-הדופן' ועל-ידי חסימת אישורי תב"ע שהיו מרחיבים את שטח המחייה של ההתנחלויות, וכך - נתניהו בו-זמנית גם בונה וגם מקפיא. ליהודים הוא מצביע על גידול אוכלוסייה נאה ובאזני האמריקנים יטען שהגידול נובע מאישורי בנייה ישנים, אישורים חדשים אינו נותן, או נותן במשורה.
גם את 'עסקת המאה' אופפת אותה דו-משמעות: ליהודים ימכרו את סיפוח היישובים כהישג בלתי רגיל, ואלו הערבים יקבלו 'מדינה מינוס' ובתוכה את כל יתרת שטח C, כלומר את רובם המכריע של שטחי יו"ש. בקיצור, הארץ תחולק, היישובים יישארו כאיים בים ערבי וגם פטרול צה"לי על הכבישים לא ימנע את קמילתם, מהעדר אפשרות לצמוח.
מי שיש את נפשו לשמוע כבר עכשיו את הצלילים שמחכים לנו לעת כזאת, מוזמן לעיין במאמרו של
אמנון לורד, נאמן ללא תנאי ותיק של נתניהו, ב'
ישראל היום' (6.5.19), בו הוא מתייחס ל"משמעות האמתית" של הביקורת שהטיחו ריקלין ואברי גלעד בנתניהו: "הם חוששים מיוזמת טראמפ, עדיף (להם) להפוך את ממשלת ישראל ואת המדינה בכלל לברווז צולע ומקרטע, ובלבד שלא תרחף סכנה על מאחז בודד אחד".
עינינו הרואות: עוד לא הוסר הלוט מתוכנית טראמפ, ושופרו של נתניהו כבר נותן לה את מלוא תמיכתו, מאשים את מי שעתיד להתנגד לה בהפיכת המדינה 'לברווז צולע' ובו בזמן מצביע על המיועד להיות הקורבן: "מאחז בודד אחד", כלומר ההתיישבות היהודית.
אל תאמרו שלא הוזהרתם!
