הבעיה המרכזית של בני אדם היא שהם התמכרו לטכנולוגיה ולכן הם צורכים אותה בלי הגבלה. לא הכל ממש נחוץ לנו באופן פרטי ולכן צריך לבחון על מה אפשר לוותר באופן פרטי ולצרוך בקבוצה.
הדוגמה המכוננת למשל שכדי לטוס ברור לכולנו שחייבים להצטופף עם עוד כמה מאות כדי להגיע ליעד בחו"ל.
בואו נביט כעת במראה החברתית, כל אחת ואחד מאתנו. לפחות מרביתנו, רוצים מכונית פרטית. אנחנו אוהבים להצטייד בסלולרי המתקדם, משדרגים מכשירים בקצב שחצה זה מכבר את גבולות הסביר. כל מכשיר אלקטרוני שהתיישן או התקלקל מוצא עצמו ברחוב ותחתיו קונים מכשיר חדש. אנחנו קונים בגדים ומשתמשים בפועל רק במקצת המלאי בארון הבגדים.
בכלל, כשאנו הולכים לשוק, סל הקניות מתמלא במהירות ואיתו גם שקיות הפלסטיק. אנחנו לא מדקדקים בדרך כלל בדרך הגידול של אותו ירק או פרי. האם דישנו את הקרקע ובמה, האם משתמשים בתהליך הגידול בחומרים כימיים כאלה ואחרים.
ברור שאין להכליל שכן לכל אחד ואחת מאתנו יש ידע כזה או אחר ואנחנו משתמשים בו להישרדות שלנו. אף פעם לא נדע מה נכון ומה לא ובדרך כלל נשתמש במידע הזמין לנו שמצוי בשפע בעולם הטכנולוגי שבו אנחנו מצויים.
אנחנו יודעים שהטכנולוגיה האיצה בנו את הרצון לחדש כל הזמן, לקנות, לצרוך ולצרוך. בה בעת אנחנו מתמכרים ונאחזים בה בטכנולוגיה כדי לדלות מאמר או שביב מידע שאין לנו מושג מאיפה צץ.
מיטב כספינו
אנחנו מבינים שחייבים לשנות הרגלים, לצרוך תחבורה ציבורית, לצמצם את מספר המכוניות, לשתול עוד ועוד עצים ובכלל להעדיף את השטחים הפתוחים ובניינים בגודל סביר. אנחנו מבינים את האמירה הזאת אך הפתרונות שאנחנו מאמצים הם שהנה הבשורה תגיע, ננטוש את הנפט ואת הגז ונמצא חלופות ירוקות כמו למשל אנרגיית השמש.
ואז, כן ואז לכל אחד ואחת מאתנו תהיה מכונית פרטית חשמלית, נשוב ונסתום את מקומות החניה, נשוב ונתקע בפקקים, כי גם מערכת ניהול תנועה מתוחכמת לא תוכל להקטין את העומס, כשכמות כלי הרכב עולה ועולה.
ואז גם כשנשלב רכיבה על קורקינטים חשמליים נמצא עצמנו בתחרות אינסופית שהשחקנים בה הם אוטובוסים, משאיות, מכוניות פרטיות, דו גלגלי על שלל הגוונים ו...הולכי רגל. כולם על המסלולים שהוקצו להם ועל המסלולים שלא הוקצו עליהם.
אנחנו חיים בתוך עולם של שינויים טכנולוגיים אינסופיים, אנחנו משקיעים בו ממיטב כספנו הפרטי והציבורי. המורדים שביננו מבינים שכך לא ניתן להמשיך וקולם מהדהד ברשתות החברתיות, הטכנולוגיות. הם מאמינים שהשינוי יבוא ממשהו יסודי. כעת מדובר בערב רב של רעיונות נפלאים, מקצתם נשענים אף הם על טכנולוגיות חדשות. אמרנו ערב רב של רעיונות וכמו הפרטים שמפלסים את הדרך במתחם הציבורי בדרך אל ובחזרה אל העבודה, גם הרעיונות הללו משייטים בחלל הרשת עד שיבוא בעל הון ויהפוך אחד או שניים מהם לסטארט אפ ולאקזיט משובח.
די להבחין בתהליך שתופש תאוצה, הפוד טק, הזירה החדשה ועתירת הממון של סטארט אפים לייצור תחליפים לבשר. בעלי ההון האולטימטיביים זיהו כאן מקור חדש להכנסות אדירות. כמובן הכיוון הזה זוכה לתמיכה מלאה מכל אלה שאינם צורכים בשר מסיבות אידיאולוגיות ולתמיכה מלאה של אלה שהבינו שגידול בעלי חיים למאכל יוצר בעיות סביבתיות קשות.
ואז, בדיוק כפי ששרטטתי את התהליך, נחדל מצריכת בשר של בעלי חיים, שטחים ירוקים לגידול הצמחים המשמשים להכנת תחליפי הבשר יהיו מצרך נדיר, כי העולם יהיה מוצף במכוניות פרטיות שמצריכות כבישים, העולם יהיה גם מוצף בבניינים למגורים ולעסקים.
צרכנים ירוקים
ואז אולי אז נבין שהטכנולוגיה חשובה מאוד לחיינו, אך עלינו לחשוב לאיזו מטרה הטכנולוגיה, נדרשת. להבדיל אלפי הבדלות, בואו נזכר ברעיון המהפכני של פעם לייצר אנרגיה גרעינית. דומה שדי בכך כדי להבין שלא די ברעיון מבריק, יש לחשוב היטב למה הוא נחוץ לנו.
ונשוב אל נקודת הפתיחה, אל הטכנולוגיה ואל המרד, לשניהם נוסיף את השאלה, לשם מה? במה תועיל לנו הטכנולוגיה, במה יועיל לנו המרד? אלה גם אלה הם מנת חלקנו וכפי שראינו יש קשר הדוק ביניהם, גם כשהם לא נוצרו באותו בית מדרש. ראינו איך מורדים ואנשי טכנולוגיה בעצם משתפים פעולה, יצרן וצרכן. היצרן הירוק לומד עד מהרה את צרכי הצרכנים הירוקים ואז, כלכלת השוק עושה את שלה.
וכד לחתום את הדברים עם מסר ברור, יש להמשיך ולחקור ולאסוף ידע, יש להמשיך ולעודד חשיבה טכנולוגית אך יותר מכל יש להעמיק את החשיבה המוסרית ואת החשיבה האתית. השאלות המרכזיות בחיינו הם מה ראוי שנעשה כדי שנוכל כולנו החי הצומח והדומם לחיות ביחד באושר. במילים אחרות לעבור מהשיח הלעומתי לשיח הקונסטרוקטיבי, הבונה.
העקרונות המובילים את קו החשיבה שלי הם חינוך לצריכה מוכוונת צרכים, חינוך לייצור מוכוון של צריכה מוכוונת צרכים, בניית תשתית ופתרונות חכמים להסעת המונים. תכנון מתכלל של משאבי הטבע, כמשאבים לשימוש וצריכה מקומיים. שמירה ופיתוח שטחים ירוקים במתחמים העירוניים, ניצול את קירות הבית ואת הגגות לייצור אנרגיה ומזון ובכך צמצום הצורך בשינוע, וכלכלה במשק סגור. מדובר ברעיונות בני ביצוע, בתנאי שהם חלק מתוכנית תשתית של מדינות ורשויות מקומיות.
רעיונות שיכולים להתבצע אם נסכים לחיות על-פי מה שאנחנו צריכים באמת, לרכוש את המזון ואת יתר המוצרים שנשתמש בהם בפועל.
