בחיים עשיתי מספר טעויות. היו אלו טעויות מהן למדתי, כך ששכרן בצידן. אספר על שתיים מהן.
התסרוקת הידועה בעולם
טעות אחת הייתה כשהתלהבתי יתר על המידה מהעונה הראשונה של "השוליה" עם
דונלד טראמפ (האם הוא תכנן כבר אז שיבוא יום והוא ירוץ לנשיאות ארה"ב?). עם סיום העונה ופרסום הזמנה למתמודדים לעונה השנייה, התייצבתי עם עוד מאות אנשים באולפנים כאן בלוס אנג׳לס, רק שלא הבנתי וודאי שלא הפנמתי שזוהי פשוט תוכנית ריאלטי.
היום נראה לחיים בארה"ב שהם באמצע תוכנית כזו בדיוק, ואין הם יודעים איך לעכל זאת. אלו חיים בסיוט מתמשך, בבעתה מבהילה, שונאים את הנשיא ואינם נותנים לו מנוח, שכן הוא משגע אותם. הם יעשו את הכל, והעיקר "לא טראמפ". האחרים מסתכלים בתדהמה מהולה בהתלהבות מאופקת, הנה נשיא שהחזיר את האלוהים (בשמונה השנים הקודמות, אלוהים נדחק לפינה בבושת פנים), שמציב את אמריקה ראשונה לכל ושאינו מפחד לנסות ולעשות כראות עיניו לחיזוק ארצות הברית של אמריקה. הוא משתמש בשכל ישר ובהגיון בריא, ואפילו העז לעשות את מה שאף נשיא לפניו לא עשה: לֹהעביר את השגרירות בישראל לבירתה, היא ירושלים.
הנשיא, כך נראה, אינו נותן מנוח לעצמו. הוא כל הזמן משנה, מנסה לשפר, נלחם. אולי זו הסיבה שהוא מפטר כל כך הרבה אנשים מוכשרים וטובים שהוא עצמו מינה. נראה שהוא פועל לפי אותם דפוסי התנהלות בתוכנית "השוליה", בה כל שבוע פיטר מישהו (עד כדי כך שהמשפט "אתה מפוטר" נהיה שגור בפינו, דרך טבע ממש), במרוץ לבחור את הטוב ביותר, ואז לחזור על הכל מהתחלה.
בסדרת הטלוויזיה הרייטינג קריטי כמו גם הפרסומות ומתן חסות של חברות שונות (שכן הכל מתרגם לכסף). למרות החזות, טרמפ לא היה זקוק כלל וכלל לשוליה חדש, שכן יש לו צוות מצומצם הצמוד ונאמן אליו, דוגמאת בנו, בתו, בעלה ואחד מעורכי דינו (שהיום מכהן כשגריר ארה"ב בישראל). ניתן רק לקוות שבניגוד לתוכנית הטלוויזיה (שנראה שהוא עדין פועל לפי אותו תסריט), כשהמדובר במצב ובגורל האומה, הנשיא יבין שכשתסתיים העונה, יש לכל היותר עונה אחת נוספת, ומי שישפט הוא הוא עצמו ולא אחר, כשהשופטים הם דפי ההיסטוריה; ואלו כידוע מחמירים ביותר, גם אם לרוב מעלים אבק.
אומר אני לעצמי, "עצור, למדת", אך מסתבר שלא כך. אם הייתי מקבל פניה מהבית הלבן להצטרף לצוות הנשיא כשוליה, האם הייתי אומר "לא תודה, לא בשבילי"? האם הייתי עומד בניסיון?
קדימה, רצים!
טעות נוספת הייתה ההתלהבות המתמשכת שלי מפוליטיקה. עבורי מעורבות במערכות בחירות פרושה טעם וריח רומנטיים, הרבה מעבר למציאות. פעם אחר פעם נאמר לי שאיני מתאים לפוליטיקה, משתי סיבות: אחת, אין לי פני פוקר (הצופה יכול לראות את רגשותי ומחשבותי על פני). שתים, פוליטיקה היא דבר מלוכלך ביותר, ומסתבר שאין תחתית לבור השופכין והרשף בו נמצאים המעורבים. לזה יוצרים תיק. לאחר תוקפים את ילדיו. לשלישי מכפישים את שמו השכם והערב. הרביעי ביקר במועדוני לילה וכבר מתארים ברבים את מעלליו. לחמישי הרסו את שמו, שמשך חיים שלמים הוא בנה. וכך הלאה, כי כך פני הדברים, וכך כולם מצפים וכבר אינם מופתעים.
פוליטיקה (זו שלי, במוחי) אני אוהב, ואני גם טוב במהלכיה כמו גם עם אנשים, וכך פעם אחר פעם אני "נכשל" בכך שאיני עומד בפתוי. פה אני מעורב בקמפיינים מקומיים, ופעם אפילו נסעתי ארצה להקים מפלגה. עד מהרה הבנתי שריבוי מפלגות קטנות אינו דבר בריא, ויש לחבור למפלגה גדולה. היה זה למעלה מעשור לפני שהעם כולו הבין את אותו הדבר. ניסיתי לחבור - על ימין ועל שמאל, שכן בארץ לא משנה בכלל למי חוברים, התוצאה אינה קשורה כלל ועיקר לשותפים לריצה (גם זה שיעור שהעביר הליכוד משך העשור האחרון ושכלל הבוחרים כבר הבין והפנים) - ועדין אני מתלהב כל פעם מחדש כשהזדמנות זו או אחרת קורצת לכיווני.
פוליטיקה עבורי היא ההזדמנות לייצג, להיות נגיש, לשנות, לפעול למען אלו שאין להם קול (או שקולם לא נשמע) ולעשות למען הכלל. פוליטיקה היא גם הזדמנות לשתף פעולה, לבנות גשרים ולעשות את הדברים המשוגעים והבלתי אפשריים ביותר. כך עשיתי במערכות בחירות מקומיות, ביחוד כאלו שהיו מאוד שנויות במחלוקת, וכך אני עושה גם ביום יום. הרעיון בפוליטיקה הוא לנצל את ההזדמנות ליצור עולם (גם אם בזעיר אנפין) טוב יותר, קשוב יותר, עמיד יותר, משתף פעולה יותר.
אלא שגם כאן למדתי שפוליטיקה אינה נעה על בסיס רומנטיקה ואידיאלים כי אם על כסף, הרבה מאוד כסף. וכסף מתרגם לכוח, ולפיכך אין פלא שכולם נמשכים אליו כמו אל מגנט, כמו אלקטרונים ופרוטונים באטום, עד שלא ניתן להפרידם ללא פיצוץ אדיר ועז.
התפכחות, אך עדין לא התאכזבתי. כי הנה אני מביט ורואה מישהי כמו ניקי היילי, ואני מבין שהאידאה יכולה להתרגם למציאות, גם אם יש מתי מעט כמוה בכל דור, אם בכלל. הסחפות. אני נמשך, ופשוט לא עומד בפיתוי. אולי הגיע הזמן שארוץ? פעם שרתתי (בצה"ל). מסתבר שאותו חיידק נשאר ולא נותן לי מנוח.
יוצאים אנו למדים שלמרות שאני מדבר בלשון עבר על "טעויות שהיו" ולקחים שהפקתי, הקסם שובה אותי בקלות רבה, ואני כמו ילד מתלהב כל פעם מחדש.
