כאיש משפט ושלטון החוק, יש לי בעיה עם המושג "תביעת השתקה" - ביטוי בו נעשה שימוש כטענת-נגד בתביעות לשון הרע.
אחד מיסודותיו של שלטון החוק ועולם המשפט הוא הזכות לשם טוב. לכן, הרואה עצמו נפגע בשמו, יכול להגיש תביעה. מי שיחליט האם אכן נעשתה עוולה, הוא בית המשפט הנכבד, אשר בראשו עומדים שופטים מנוסים שיש להם את ההכשרה והידע לדון בתביעה. גם לאחר קבלה או דחייה של התביעה, ניתן להגיש ערעור לבית משפט גבוה יותר.
לכן, איך ניתן להגדיר תביעת לשון הרע כתביעת השתקה? מדוע תביעה אזרחית רגילה בגין נזק אשר מוגשת לבית משפט איננה השתקת הצד השני? לכאורה, כל תביעה בטענה ללשון הרע, מטרתה להשתיק את הנתבע שלא יזיק בפרסומיו לתובע. מדוע יש תביעות אשר מוגדרות בפי העם כתביעות השתקה? התשובה היא גובה הסכום אותו תובעים.
אין חסינות בפני החוק והמשפט. לגיטימי שאזרח אשר רואה עצמו נפגע מפרסום כלשהו שפגע בשמו הטוב, פונה לבית משפט להגיש תביעה. אין מי שיכול למנוע ממנו את האופציה הזאת. הבעיה מתחילה בגובה התביעה. בשעה שאזרח בכלל ואיש ציבור בפרט תובע מיליון שקל בגין אזכור עיתונאי שלילי, חמור ככל שיהיה, הוא גורם נזק לתביעה והופך את התביעה לתביעת הפחדה-השתקה, שמטרתה היא לגרום לעיתונאי שלא לכתוב נגדו.
אני פוגש לקוחות המבקשים תביעת לשון הרע. אני רואה בעיניהם את הכעס הגדול על הפגיעה בשמם הטוב. הם רוצים לתבוע מיליונים, תוך שהם סבורים שאין סכום בעולם שיוכל לכפר על עוגמת הנפש שנגרמה להם. המשימה הקשה היא לאזן את הכעסים, ובעיקר להגיש את התביעה על סכום ריאלי. סכום שנוכל לקבל בבית המשפט. שימו לב: מעולם לא נפסק נגד עיתונאי פיצוי בגובה של מיליון שקל. אפילו לא קרוב לכך.
לכן, אם שמכם הטוב נפגע, אל תהססו להגיש תביעה נגד מי שהפר את החוק. השם הטוב הוא הנכס החשוב ביותר שיש לאדם. אבל חשוב שלא לבטא את גודל הכעס בסכום התביעה. יש לחשוב לפני שמחליטים על גובה סכום התביעה, שיהיה ריאלי מול הפגיעה ויביא בחשבון את הסבירות לקבל את הפיצוי.
