בכיכר פלשתין ליד שגרירות ישראל לשעבר בטהרן, הוצב מונה ענק שסופר לאחור את הימים שנשארו לישראל להתקיים. לפי קביעתו של המנהיג העליון חמינאי, נשארו לישראל עוד 25 שנים להתקיים, ובמדויק 7,705 ימים (מעודכן עד 30.5.2019), ובמילים אחרות, תאריך החיסול שנקבע - 11 ביולי 2040.
לוח הספירה לאחור קיים בשלוש שפות: פרסית, ערבית ואנגלית. כתבה בנדון פורסמה עם תמונה בעיתון אלקודס אלערבי 30.5.2019. יש לכתבה אין ספור תגובות גינוי מהקוראים למשטר האיותאלה שמנסה להאכיל את המוני ערב אשליות דוגמת המונה בטהרן, כפי שאמרו המגיבים, אך היו גם תגובות בודדות של אהדה.
בראיון בערוץ סקי-ניאז בערבית, נשאלתי בנדון, עניתי: "החמאס והג'יהאד דורשים חיסול מיידי של ישראל ואילו חמינאי מעניק לישראל 25 שנים. חייבים לו תודה".
ולסיכום, יש להביא בחשבון, שאם לא נמשיך להיות חזקים, נבואת המשטר החשוך באירן אפשרית. ראו מה מחולל משטר זה בארבע מדינות ערב: תימן, לבנון, סוריה ועירק. יש להתכונן לסיכונים עשרות שנים קדימה כפי שקבע משה דיין אחרי מלחמת ששת הימים, כדי להבטיח את שלום נכדינו.
האמנם יש מפנה
למרות הרציונליות והמתינות שרוב מדינות ערב דוגלות בהן בשנים האחרונות, הן מתקשות לעמוד איתנים מול הקיצוניים בעולם המוסלמי. תופעה זו בולטת בעיקר בכינוסים ובפסגות של המדינות המוסלמיות.
זה קרה למשל בפסגת שיתוף הפעולה האיסלאמי שהתקיימה במכה ב-31.5.2019. מנהיגי המדינות האסלמיות ובראשם מלך סעודיה סלמן, הדגישו שהבעיה הפלשתינית היא ליבת הפעילות של הפסגה האסלמית וכי הפעילות תימשך עד שהעם הפלשתיני ישיג את מלוא זכויותיו הלגיטימיות שהובטחו ביוזמת השלום הסעודית ובראשם הקמת מדינה פלשתינית בגבולות 1967 ובירתה מזרח ירושלים, מה שנקרא פתרון שתי המדינות לשני עמים. בנוסף לכך, המלך סלמן הדגיש את מחויבות ארצו לבעיה הפלשתינית, לזכות השיבה, לירושלים ולמסגד אל-אקצה.
פסגת שיתוף הפעולה האיסלאמי קיבלה מאה ושתיים החלטות שנוגעות לעולם המוסלמי, הבעיה הפלשתינית היא בראש כל ההחלטות. מה הם הסיכויים שהחלטות אלה יתבצעו? הנסיון מלמד, שהסיכויים קלושים מאוד וכפי שנהוג לומר: "על הדיבורים אין מכס". אפשר להסיק, כי קיים ניגוד בעמדת רוב מדינות ערב בנושא הפלשתיני. הניגוד בולט בביטויי העמדות כשהן ביחד וכשהן כל אחת לחוד.
למרות זאת, אין להתעלם מן המפנה ההיסטורי שחל בעמדת מדינות ערב. מהתנגדות מוחלטת לישראל, להכרה בה, אם כי בנוסחה של שתי מדינות לשני עמים.
מי הרעיל את נאצר?
למרות שחלף יובל שנים מאז שהלך ג'אמל עבד אלנאצר לעולמו, השמועות והרכילות אודות מותו אינן פוסקות. לאחרונה פרסם הגנראל מוחמד צאדיק, רמטכ"ל צבא מצרים בעת מלחמת ההתשה 1969, את זכרונותיו. צאדיק טוען שמותו של נאצר לא היה בהתפעה לגבי היורשים שנאבקו ביניהם על הירושה.
שלושת רופאיו של נאצר סירבו לחתום על תעודת פטירה שמנמקת את מותו הפתאומי בהתקף לב. הם דרשו ניתוח הגופה, דבר שלא נעשה. אחד מרופאיו, ד"ר ריפאע, טוען שנאצר הורעל וכי כשנאצר הגיע לשדה התעופה כדי להיפרד מנסיך כוויית שהשתתף בפסגה ערבית שהתכנסה לדון במהומות ספטמבר השחור בירדן, נאצר באותם רגעים היה מותש, חלש, זיעה כבדה על מצחו, אצבעותיו קרות וכי הוא לקה בהתקף לב ששיתק 40 אחוזים משריריו. החשד הקיים שהוא הורעל על-ידי שתיית כוס קפה בעת הדיונים בפסגה הערבית.
כזכור, יועצו של נאצר חסנין הייכל, פרסם בזמנו סימוכין לגירסת ההרעלה, אם כי לא סיפק, כמובן, הוכחות חותכות. הסיפור לא יושלם בלי מעורבות המוסד בשמועות. ב-6 בדצמבר 1969 נפגש ראש המודיעין המצרי אמין הויידי עם נאצר בעיצומה של מלחמת ההתשה והשמיע לו קלטות וזה תוכנן:
"במלחמת ההתשה, הגיעה ההנהגה הישראלית למסקנה שקיומה של ישראל תלוי בחיסולו של נאצר, ואם ישיג צבא מצרים ניצחון כלשהו במלחמת ההתשה, הדבר עלול לחדש את תמיכת ההמונים בעולם הערבי במנהיגות של נאצר".
יש להוסיף לשפע הפרסומים והשמועות, כי ח'אליד, בנו של נאצר הצהיר מספר פעמים, כי אביו מת כתוצאה ממחלת הסוכרת שתהגלתה אצלו בשנת 1958. כזכור, רופאי בריה"מ שטיפלו בו, לא הצליחו לעצור את המחלה. לו טופל נאצר על-ידי רופאים ישראלים שמתמחים בסוכרת, היה ניצל בוודאות. כך אמר לי רופא מומחה בבית חולים הדסה בירושלים ויש שמועה שהמוסד העביר לנאצר את המסר הזה.
חיי הגלות עם 4 נשים והון עתק
דודו של בשאר אלאסד, ריפעת אלאסד, יתייצב ב-8 בנובמבר הקרוב בבית משפט בפריס, כדי לתת את הדין על שורה ארוכה של האשמות כגון: גניבת הקופה הציבורית בסוריה,
הלבנת הון והעסקת פועלים ללא רישיון. המש-ידיפט יתקיים אחרי חקירות שנמשכו מעל ל - 5 שנים. ריפעת אסד היה מפקד כוחות ההגנה האחראים על הגנת משטרו של אחיו, חאפז, שדכאו את נסיונות ההתקוממות. ריפעת היה מפקדם של הכוחות שפעלו נגד המוסלמים הסונים בעיר חמא בפברואר 1982.
העיר העתיקה חמא הוחרבה כליל על כל בנייניה, מסגדיה וכנסיותיה, ומעל לעשרת אלפים נהרגו בטבח של חמא. מאז מחצית שנות השמונים, ריפעת הוגלה מסוריה על-ידי אחיו חאפז עקב נסיון להדיח את אחיו ולתפוס את המשטר. ריפעת חי באירופה, בעיקר בספרד וצרפת עם 4 נשים, בין 150 ל-200 שומרי ראש ומשרתים. יש לו ערוץ טלוויזיה שפועל נגד המשטר בסוריה. בפריס יש לו 2 בתי מלון ו- 40 ווילות. בספרד יש לו 500 בתים שנאמדים ב-600 מיליון דולר.נגדו יעידו אנשי המשטר הנוכחי בסוריה, שהוא גנב את הקופה הציבורית וחפצי ארכאולוגיה שלא יסולאו בפז. ריפעת טוען שצבר את הונו ממענקים סעודיים, אך החוקרים אינם משוכנעים בכך.
