זה מתחיל - לאט-לאט - אבל בצורה עקבית לעצבן, בייחוד שזה חודר לך מתחת לעור ונותן לך תחושה של עקצוץ בלתי נעים. בתחילה, אתה נבוך, מחייך בחוסר אונים אלי צד. לאחר-מכן, אתה מתחיל לקלוט שמישהו 'עושה לך צנזורה'. אז אתה מתחיל, שואל את השאלה המתבקשת - למה? לבסוף, אתה מתעצבן, מאבד שליטה ובא לך - 'להרוג אותם'. אבל אתה לא 'תהרוג מישהו' - אפילו לא במילים סתם - שעה שאין בידיך את הנימוקים לכך, למה אתה - רק אתה - צודק ולמה אותו - כן, כן. דווקא אותו, אותו - יש 'להרוג' - ויפה, יפה שעה אחת לכך, קודם.
אם לא זיהיתם במה מדובר, הרי בואו נפתור לכם את 'החידה' המעצבנת הזו. מדובר ב'זכות' היתר שנטלו לעצמה אנשי הנהלת הרשת החברתית של פייסבוק, 'אין מאין', לצנזר תכנים שאינם נראים לה. בשמה של 'זכות' זו גורמים הם לחסימתו של משתמש שפרסם, לדעתם שלהם - ולדעת בודקי התכנים שלהם, בלבד - תכנים שהינם בלתי ראויים, לכאורה.
למעשה, יכולים כיום כל מי העושים שימוש ברשת החברתית של פייסבוק, להתלונן שפוסט זה או אחר, יש בו משום הפרת כללי פייסבוק. דומה, כי כמעט תמיד (למעט מקרים חריגים ביותר), מתקבלות טענות המתלוננים והנילון נחסם מפעילות שוטפת ברשת, לתקופת זמן, היכולה להגיע - במקרים מסוימים - עד לחסימה ארוכת טווח, יחסית, רוצה לומר, תקופה בת כמה וכמה ימים.
אני, אישית, חווה חוויית חסימה בלתי נעימה זו, אחת לכמה שבועות - בעיקר כשאני מפרסם מאמרים פובליציסטיים בגנותה של מפלגה מרכזית אחת. מפלגה זו, הפעילה - בצורה משמעותית ונרחבת - בשדה הפוליטיקה הישראלי, עושה בפעילותה זו, שימוש נרחב, בכלי התקשורת החדישים ביותר, רוצה לומר - בין היתר - פייסבוק, גוגל ושאר הרשתות החברתיות למיניהן. כדי למנוע הטיית רעיונית ופוליטית, כאחת, לא אפרסם שמה של מפלגה זו. דיי, אם אציין, כי בעקבות תלונות המגיעות מצד תומכיה וגם/או מצד פעילי מפלגה זו - הפועלים בשכר וגם/או שלא בשכר - מושבתת ומשותקת, כליל, פעילותי בפייסבוק, לרבות פעילותי הספרותית הענפה והיומיומית.
כנראה שאין לפייסבוק את היכולת להבדיל ולבדל בין התוכן 'המזוהם', לכאורה, שבגינו נחסמתי, בעבר והנני ממשיך ונחסם - בהווה - כליל, באופן גורף ומוחלט - על-ידי רשת חברתית זו, לבין תוכן 'נקי' שאינו מצדיק חסימה שלי, ברשת חברתית זו ואפילו לא לשנייה אחת.
למה איני יכול לפרסם - במצב דברים שכזה - שיר טהור, זך, צלול ו'נקי', בתקופה שבה מוענש אני על-ידי פייסבוק, בחסימה בשל מאמר פוליטי 'מלוכלך' שכתבתי, באותה תקופת זמן שבה שופעים מעיינותיי היצירתיים-ספרותיים ואני רוצה לתת להם ביטוי - ובזמן אמת?
מה הקשר בין התלונה שהביא לחסימה ליצירה ספרותית, 'שנולדה', שעה לאחר-מכן, עד כדי כך, שגם הם נכללת ומוכנסת אליי תוך 'מעגל החסימה הגורף' של פייסבוק, במצב דברים זה?
כפי שפורסם ב'ווי-נט', הרי אחת הטענות הבולטות כלפי פייסבוק קשורה לחוסר השקיפות והיידוע: משתמשים שנחסמו מהרשת החברתית מקבלים הודעה לקונית על הפרת כללי הקהילה, בלי שום הסבר אחר, וצריכים פחות או יותר לנחש מדוע הם או התכנים שלהם הוסרו מהרשת החברתית. לכל אלה, עדיין אין מענה ממשי מטעם פייסבוק, שחוזרת ומדגישה את חשיבותו של מנגנון הסרת התכנים - מנגנון שנסמך בעיקר על דיווח של המשתמשים עצמם.
רשת פייסבוק הודיעה - בפרסום רשמי מטעמה, שפורסם גם ב'ווי-נט', כי בכוונתה להחיל מנגנון ערעור - במקרה של חסימה או הסרה של תכנים. כך יוכלו משתמשים לבקש בדיקה חוזרת ולקבל משוב מפייסבוק בתוך 24 שעות. הרשת החברתית מדווחת גם, כי כיום צוות מנטרי התוכן שלה מונה כ-7,500 בודקים ב-40 שפות.
על 'זכות ערעור' זו שמעניקה רשת פייסבוק, נוכל לומר ולחוות דעה במילה פשוטה אחת ונחרצת - קשקוש. בהרהור שני נוסף לכך, עוד מילה ונגדיר זאת, כקשקוש גמור. מה שווה לנו 'זכות ערעור' אם רשת פייסבוק, אינה מדווחת לנו, בגין מה נחסמנו? מה הסיבה לחסימה? איך נדע - בצורת התנהלות אנונימית כזו של רשת פייסבוק, מי הוא המתלונן ומה הן טענות שהביאו לחסימתנו זו?
'זכות ערעור' אינה ביטוי בעלמא. כיצד ניתן 'להעניק' לגורם כל שהוא 'זכות ערעור', אם אין הוא יודע על מה - בדיוק - הוא אמור לערער?
הגיע הזמן שמישהו 'ייקח ת'עניינים לידיים' ויש תביעה ייצוגית נגד פייסבוק על זכות היתר שלקחה היא לעצמה - זכות יתר 'לקרוא' כמו-גם 'לנחש' את מחשבותינו, כמו-גם לחסום אותם באיבן. דומה עלינו, כי אפילו הסופר, ג'ורג' אורוול, לא הרחיק עדי כל, בספרו המפורסם '1984'.
