X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
כמה מילים מחד-גיסא, על טמטום לשמו ומאידך-גיסא, על כיף נטו, נטו
▪  ▪  ▪
פייסבוק. לא לוקחים סיכון [צילום: מרטין מייזנר, AP]

אז פעם נוספת איזה מטומטם תורן או מטומטמת תורנית החליטו לדווח להנהלת פייסבוק כי מאמר פובליציסטי שכתבתי יש בו תוכן פוגעני, הגם שמדובר במאמר ביקורת לגיטימי לחלוטין.
פייסבוק, כדרכם, אינם נוטלים סיכונים על עצמם והם חסמו אותי - מיידית - אבל נחסמתי, לא רק באתרי התוכן הפוליטי, אלא גם (וזה חורה לי ומכעיס אותי, מאוד מאוד), באתרי התרבות. רוצה לומר באתרים בהם מפרסם אני מהגיגיי הספרותיים: שירים, סיפורים, חמשירים ועוד ועוד.
אולי תסבירו לי למה, בגלל שאיזה אידיוט תורן או אידיוטית תורנית מחליטים שדעותיי הפוליטיות (שאינן נושאות חן וחסד מלפניהם), מתלוננים עליי וגורמים לחסימתי הגורפת, בכלל האתרים והקבוצות שאני מחובר אליהם, אני 'אוכל אותה', גם באתרי התרבות.
מה קשורות דעותיי הפוליטיות (המוקצות בעיני אידיוט תורן ואידיוטית תורנית מהמחנה הפוליטי הנגדי) ליצירתי הספרותית הענפה והפורה? למה אני מוענש בידי רשת פייסבוק על שיש בו עוז לחשוף את דעותיי הפוליטיות ולהגן עליהן במאמרים פובליציסטיים, בשער בת רבים, בכך שהיצירה הספרותית שלי - החפה מהקשרים פוליטיים שהם - מושתקת, נחסמת ונחנקת?
לא. לא יעזור לכם. אני לא אנהג כאותם אזובי קיר המסתירים דעותיהם הפוליטיות, כדי לרחוק מן המחלוקת, כדי שלא תיפגע פרנסתם ועוד בשל שיקולים אופוטוניסטיים, אלה או אחרים. אני אומר את דעותיי - ישירות ובפנים. כמו אבני קלע, כבליסטראות אטיח אותם בפני מתנגדיי הפוליטיים.
מה? מה קרה? חזרו לימי החושך שניתן היה להתקדם - כלכלית, חברתית, פוליטית וספרותית, כאחת - אך ורק בזכות החזקת הפנקס האדום והחנקת והשתקת דעות בלתי פופולריות, בעליל?
זהו זה. גמרתי להוציא ת'קיטור שלי. אציין רק שאני איני מתכוון - וגם לא התכוונתי בעבר - להתאים קלסתרי לקלסתר המוצע במראה הציבורית של מי הקרויים 'אנשים נורמטיביים'. ברגע שקלסתרי הקיים - קלסתרי הפרטי והאמיתי, שכל כולו, שלי הוא - יתאם את 'המודל הנורמטיבי' המוצע במראה הציבורית ואפילו יקרב - קרבה מסוכנת - למודל שכזה, הרי אטיח ת'מראה בקרקע ואדרוך עליה בעזוז בשתי רגליי, כדי שלא יהיה עוד לעשות בה שימוש - בעתיד - כמראה. מבחינתי אני, 'למראה מטעם' אין כל זכות קיום בעולמנו, בכלל ובעולמי הפרטי, בפרט.
אבל הבטחתי לכם, בכותרת פוסט זה, גם כמה מילים על כיף נטו. אז, זהו. מזי כהן הביאה - וממשיכה להביא באופן שוטף ובלתי פוסק ונפסק - תחושה כיף והתרוממות רוח למלות השיר: 'סוף אוגוסט', שאת המנגינה - התואמת את מילותיו, ככפפה ליד - כתב היוצר, המוסיקאי והמלחין המוכשר, אבי בר. מזי כהן המוכשרת ועתירת הניסיון, העניקה - בקולה החם - לשיר זה (שאת העיבוד המוצלח לו עשה וערך, יושי שדה, חבר להקת 'תיסלם') ממד מלטף וג'אזי משהו. אני מתרווח על הכורסא, מקשיב למזי, הנותנת את כל כולה בתוככי שיר זה וחיוך של אושר מתפשט לו על פניי ומאיים להחליף אל הגרון ומשם אל שאר איברי גופי.
אז אנחנו מצויים בסופו של חודש אוגוסט, לקראת תחילת חודש ספטמבר והשיר שלי - 'סוף אוגוסט', מתנגן לו - ממש, ממש בסוף חודש אוגוסט - בתחנות הרדיו השונות. רוצו להאזין לשיר זה. זה שיר נפלא, אני יודע זאת. מאיפה אני יודע זאת? אתם שואלים.
"מזת'אומרת 'מאיפה אני יודע? יש לי ידיעה אישית, בעניין. אני, אני - ורק אני (אם זה היה מחזה, הייתי כותב, בהוראות ההפעלה, לבמאי ההצגה ולשחקנים: 'כאן יש לעצור ולטפוח על החזה, בגאווה, ממש לתופף עליו, כמו טרזן) כתבתי ת'מלים של השיר הזה".
אז אני נפרד מכם בחיוך של שביעות רצון, מהול בגאווה (שאפילו האידיוט והאידיוטים האלה פייסבוק שהתלוננו על תוכן פוגעני במאמר הפובליצסטי ההוא, שלי) ומביא בפניכם את מילים השיר, כדי שתוכלו לשיר אותו - בסלון - יחד עם מזי כהן ולא להמציא מילים חלופיות, מחוסר ידע או סתם, ככה, להמהם, במקום לשיר. והינה המילים:
סוף אוגוסט
תחילת ספטמבר
רוחות של קץ הקיץ
מלטפות חרישית את הפנים
אתה ואני
מביטים אל האופק
לומדים סודות של שקט להפנים.
השמש שוב אינה שורפת את הפנים
וממעל שני שחפים להם חגים
ביכורי רימונים אביא בבקרים
עוד מעט יבואו החגים.
סוף אוגוסט
תחילת ספטמבר
עוד קט על היין נקדש
בגדי לבן נלבש עם ליל
מה עוד מאתך אלי נבקש.
אז קיץ נעים לכם ואל תתנו לילדים 'לרקוד לכם על הראש'.

תאריך:  29/08/2019   |   עודכן:  29/08/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות חיים שטנגר לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
רשימות קודמות
אפרים הלפרין
את מחול השדים סביב פרנויית ההדלפות שאחזה בראשי כחול לבן מכנה בני גנץ "לא סנסציה" והוא צודק
יוסי ברנע
ביקורת על מאמרו של בועז סנג'רו: "באין חשד אין חקירה אמתית: בחינה ביקורתית של דין וחשבון ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עלי תימן בשנים 1954-1948, תשס"ב, 2001"
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי    והפעם - תיקון טעות, שינוי אווירה, תעמולה ארסית, לשמור על המוטיווציה, הגנה אווירית ומעשה בשפם    שבת שלום
ד"ר שלמה פרלה
מדיניות ממשלתית יציבה חייבת להישען על דעת קהל אוהדת    מרחב התמרון של ממשלת גרמניה לתרגם רטוריקה פרו-ישראלית למדיניות משמעותית הלך והצטמצם, ומכאן שגם המדיניות הרשמית של גרמניה בשנים האחרונות נוטה מתמיכה בישראל לביקורת, לפעמים בנוסח עוין, ולצעדים אנטי-ישראלים ממשיים
אליהו קאופמן
התבטאויותיו של איימן עודה לכניסה לממשלת "כחול לבן" רק הביאו להתרחקות ה"רשימה המשותפת" מקואליציה עתידית של גנץ, ולמתח ערבי פנימי עוד לפני יום הבחירות    מדובר בשיגעון גדלות של שנים מח"כי חד"ש, החפצים בלגיטימציה "כחולה - לבנה"
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il