איני יודע כמה זמן ימשך המבוי הסתום הפוליטי; אין לי מושג עד להיכן יגיעו התכסיסים הפוליטיים, ונקעה נפשי ממשחקי האגו הנבובים וחישובי הקיצין של "מומחים". דבר אחד די ידוע ומוכר לי: האתגרים החיצוניים האורבים למדינת ישראל אינם שוקטים על השמרים, ולוח הזמנים שלהם אינו חופף ללוח הזמנים של כל הפוליטיקאים בישראל. אני רוצה להצביע על שלושה מרכזיים מהם, שעלו במסע הבחירות רק בצורת סיסמאות פופוליסטיות, והמסקנות הפוליטיות הנובעות מכך.
הראשון, היום יומי, עם ההצגה האלימה השבועית, וירי רקטות פתאומי לישובים ולערים שלנו - החמאס ורצועת עזה. עד עכשיו, ומזה למעלה משנה וחצי, מדינת ישראל הכילה את האלימות המבוקרת מרצועת עזה. להערכתי, המצב הזה לא יוכל להימשך יותר לאורך זמן. כל ממשלה שתקום תצטרך לנקוט בדרך פעולה רדיקאלית על-מנת להחזיר לקדמותו את הסטאטוס קוו של שקט ששרר בעוטף עזה מאז מבצע צוק איתן ועד מרס 2018. מה יקרה עם תוך כדי ויכוחים לוהטים על רוטציה כזאת או אחרת, או מזימות פוליטיות להביא לעריקים ממפלגה למפלגה, תיפול רקטה על גן ילדים, חס וחלילה??!
השני, תוכנית המאה של טראמפ. אומנם הממשל האמריקני הודיע כי התוכנית תפורסם רק לאחר שתיכון ממשלה בישראל, ולא לאחר הבחירות כפי שמסר בזמנו. טוב ויפה, אבל, לך ותדע אם אכן כך יהיה, ובוקר אחד טראמפ לא יפתיע אותנו.
השלישי, החמור ביותר, קשור לאירן ולחיזבאללה. לדעתי מגיע מקום של כבוד בספר השיאים של הטיפשות לאמירות מסוג: "החרדים ונוער הגבעות מהווים יותר איום קיומי על מדינת ישראל מאשר הצרוף של אירן וחיזבאללה והחמאס כאחד". מה שהתרחש לפני שבועיים בשדה הנפט הגדול של סעודיה היה צריך להמחיש לכל אחד את מממדי האיום האירני וממשותו. טילי שיוט מהירים ומדויקים אירניים, מטווח של למעלה מ-1,000 קילומטרים, פגעו בהפתעה מוחלטת בשדה נפט סעודי מרכזי, וגרמו לו נזק שייקח כמה חודשים (לא כמה שבועות!) על-מנת להחזירו לתפוקה מלאה.
יעד לאומי
מה שהופגן כאן על-ידי האירנים הם הדברים הבאים: יכולת טכנולוגית מתקדמת ביותר הממחישה את הקטלניות של טילים מדויקים עד לכדי מטר מהמטרה, והמסוגלים לתמרן בעשן; כישלון מוחלט של מערך המודיעין האמריקני, וכישלון של מערך הגנת הנ"מ תוצרת ארה"ב. לשון אחרת, כישלון מטרית ההגנה האמריקנית, ומכאן הפגיעה באמינות ההגנה של ארה"ב על בנות בריתה; התעוזה והנחישות של האירנים להתגרות בסעודיה ובארה"ב; סעודיה התגלתה פעם נוספת כנמר של נייר; ואחרון ולא חביב: הופגן כאן מדוע ישראל משקיעה מאמץ בלתי פוסק על-מנת למנוע הצטיידות חיזבאללה בטילים מדויקים או הצבתם בעירק וברחבי סוריה.
והמאמץ האירני לצייד את חיזבאללה בטילים מדויקים נמשך, והמאמץ האירני להתבסס בסוריה נמשך גם הוא, ולך ותדע מה יהיה הצעד הבא של אירן, הנחנקת מהסנקציות, מול סעודיה וארה"ב.
אלו אתגרים כבדי משקל ובשבילם צריך ממשלה רחבה ויציבה, ומהר. מול זה שיקולים אישיים בטלים בששים; צריך ממשלה שתוכל לקבל החלטות קשות ולא הכי פופולריות. מדינה עם ממשלה לא יציבה היא לוקסוס שאיננו יכולים עכשיו להרשות לעצמנו. ולכן היעד הלאומי לשנה הבאה: שנת יציבות פנימית ואיחוי קרעים.
