מן העיתונות: "אם העם בישראל לא ייצא לרחובות ולא ייתן את הכוח הפוליטי למי שיתחייב למנוע את המשבר החוקתי הזה, הוא יתעורר מהר מאוד לדיקטטורה משפטית דורסנית, אלימה ומסוכנת".
אם המצוטט לעיל אכן נאמר, אם בעל הדבר איננו מכחיש אותו, עולה על במת ישראל חיזיון אימים. מה זה "העם בישראל"? זה כל העם? זה כל ירושלים, וכל תל אביב, וכל באר שבע, וכל מעלה אדומים, וכל הקיבוצים, וכל הישיבות, וכל הימנים וכל השמאלנים, לרחובות, כדי להפיל את שלטונו של הפריץ העריץ "המשפט", הטיראן הזר, המעצמה הנוכרית, המאיימת להשתלט על כל העם ישראל?
"העם בישראל ברחובות"? הרחוב הוא הפורום? הרחוב הוא הזירה? הרחוב הוא מוצא הייאוש האחרון של העם בישראל המדוכא? זו אמירה ציונית? זו הבנה של מה זה עם? הרחוב, כל ישראל, נגד הדיקטטור רב הכוח והעוצמה העיוורת שקם מתוך ראשית צמיחת גאולתנו בעזוז של כפירה ועומד לכלותנו, ואין לנו לא קלפיות, ולא כנסת, ולא שום מוסד בו באה לכלל ביטוי ריבונותנו, אלא הרחוב בו אנחנו הופכים להמונים חסרי ישע שאין לו אלא המחאה של כולנו גם יחד, נגד מי? נגד החוקים שחוקקנו? נגד השופטים שמינינו? השופטים שמינינו בגדו והפכו את החוקים שחוקקנו לחוקת הגוי? השתלטו? אימפריית אוון?
הרחוב צריך "לתת את הכוח הפוליטי" למי? הרי כל הרחוב, כל העם, בחוץ, ברחובות. למי הוא ייתן את הכוח הפוליטי? מה משמעו של הבלבול המסית הזה? מה זה כוח פוליטי? איזה כוח פוליטי יש לרחוב? לשרוף את המועדון? לעלות על בתי המשפט? להפיל את המערכת? ואז מה? יקים אותה, מחדש, ברחובות? בכיכר? בצל גרדומים?
מה זה בדיוק "דיקטטורה משפטית דורסנית"? מה זה דעי"ש שלנו? השופטים והפרקליטים ובראשם היועץ המשפטי עומדים לפתוח מחנות מעצר בו יכניסו את כל הרחוב הישראלי אל מאחורי גדרי תיל ויפשיטו אותם מזכויותיהם ומצלם אנוש? איזו מין לשון זאת? "הדיקטטורה המשפטית" יש לה חיילים משלה? יש לה אולי חלק מן הרחוב, יש לה אולי גם את העיתונות והתקשורת, היא איוואן האיום, הצאר, ויש לה גדודים אי-שם בפרוזדורי משרד המשפטים, מוכנים להתנפל על הרחוב? היא תעמוד בראש מלחמת אחים? זה המסר הסמוי? הסאב-טקסט. מלחמת אחים. בראש הרחוב הטובים. בראש הרעים הדיקטטורה של המשפט?
אם המצוטט לעיל אכן נאמר, אם בעל הדבר איננו מכחיש אותו, זה הבל המעלה אדים טוקסיים. העם בישראל איננו שוטה. העם בישראל זוכר את שלימדו אותו מימים ימימה "ויהי בימי שפוט השופטים" אוי לדור ששופט את שופטיו! "ויהי" לשון צער, לשון נהי, לשון אסון. לשפוט שופטים, אסון. ברחובות - סוף העולם. "שופטים ושוטרים תיתן לך". תן להם את שררת המשפט. תן להם את המונופול לדון. בקר אותם. עקוב אחר דיוניהם ופסיקותיהם. קום לערער אם יש את נפשך לערער. אבל "תן לך". הם הדורון שאתה יכול להעניק לעצמך. הפוך אותם לסמכות הדין עליך, כי אם לאו, נותר הרחוב, וברחוב, איש את רעהו חיים דרסו.
זה לא יקרה. אבל חוסר האחריות הוא כשמרים מחמיצים בעיסה. הוא מסוכן. הוא יכול לתפוח כדי גודל מורסה. אסור.
