כמדי שנה בשנה כך גם השנה. שוב עלו קולות הוויכוח על החגים של הנוצרים, שמקומות ציבוריים בישראל, ובכללן עיריות, נותנים להם ביטוי חיובי ומצטרפים אל אלה ה"חוגגים" אותם. עד ראשית שנות התשעים הוויכוח עלה באותו יום הנקרא "הסילבסטר" (ה-1 לינואר בכול שנה, כביכול תחילת "השנה האזרחית") אבל מאז שנת 1990, עם ההגירה הגדולה של כמעט מיליון סלאבים נוכריים, החל לצוץ גם עניין החגא שאצל הנוצרים נקרא "חג המולד" של ישו הנוצרי. הניסיון של הרבה סלאבים ליצור ל"חג המולד" הזה ("כריסמס" בשמו הנוכרי) דמות תמימיה של "חג אזרחי" מבריה"מ הקומוניסטית לשעבר הינה הונאה.
ההיסטוריה הרוסית קושרת את הכנסייה הפרוסלאבית הנוצרית, מימי הצארית "קתרינה הגדולה", למדינה הרוסית וכך ניכסה ה"מדינה האזרחית" את החג הנוצרי כ"אזרחי" ובדרך אגב כעוד סיבה לפוגרומים ולפרעות ביהודים. בריה"מ הקומוניסטית לשעבר המשיכה בחגיגת ה"חג האזרחי" הזה כדי לשוות לפרצופה האנטי דתי גם גישה "ליבראלית" כלפי המוני הנוצרים בתוכה. והיהודים המתבוללים שם כמובן אימצו את ה"חג האזרחי" הזה כמלחכי פינכא.
כותב שורות איננו מאלה שיזעקו כי ב"מדינה יהודית" אין חוגגים חג דתי אחר. זאת אינני עושה, גם משום שלכול מיעוט דתי יש זכות לחגוג את חגיו - בדיוק כפי שאנו עושים זאת בחו"ל, ושנית משום שכותב שורות אלה איננו רואה במדינה הזו "מדינה יהודית". אבל מנגד, אימוץ החגים הנוצריים אל הלב של הרבה יהודים שחלקם תמימים, חלקם מרוחקים מיהדות וחלקם בכלל מתבוללים, רחוק ממני מאז אני זוכר את עצמי מעורב בכול ויכוח רעיוני כלשהו. כמו שבנמלי התעופה במדיניות הנוצריות לא יחגגו - כבוד תיירים בודהיסטים, מוסלמים, ברהמינים או להבדיל הודים, את חגיהם על סימליהם הגשמיים כך גם אין סיבה שה"דיוטי פרי" בנמל התעופה הישראלי יעוטר בכול סימלי "חג המולד".
במדינה הזו רוב האזרחים הם יהודים. מיעוט גדול הוא מוסלמי ורק מיעוט קטן ביותר הוא נוצרי. להבדיל משאר החגים של הנוכרים הרי שהחגים של הנוצרים הם על בסיס אנטי יהודי ("חג המולד" - בו נולד ה"איש ההוא" שהיהודים תלו אותו), "חג הפסחא" - החג שבו היהודים מסרו לצליבה את ה"איש ההוא" וה"סילבסטר" שבינהם. ה"סילבסטר" הזה איננו כה תמים בתכניו אלא מדובר ביום השמיני ללידתו של ישו, דהיינו ברית המילה שלו, שבו קבעו הנוצרים האנטישמים לעולם את תחילת ה"שנה האזרחית".
יתרה מכך, שמו של אותו "סילבסטר" נקרא על שמו של אחד האפיפיורים האנטישמים והאכזרים ביותר. אבל את כל ה"פטריוטים" הציוניים - מימין ומשמאל, הדבר כלל לא מעניין. העובדות הללו אינן רלוונטיות כשאוכלים את החזיר ומשתכרים יותר חזק מנח ומלוט גם יחד. ההתבוללות עם הסלאבים וההתמגזות עם המערב הפרוע הם מעל לכול - זהו החלום ה"ישראלי" בהתגשמותו, תרתי משמע. אלה הם אלה המטיפים מוסר כיצד לכבד זכר חללי מלחמות אך כשמדובר בחללי אנטישמיות שלא הזיקו לאיש הרי שזכרם ודמם הופכים למסע של הוללות ופריצות בידי האיד של הטובחים, שהם החגים של הנצרות.
ביצים צבועות באדום
אני יודע היטב שיטענו כלפי כי מדובר בזכות לגיטימית של אזרחים נוצרים ועל כך אינני חולק. אבל כמו שהאיסלאם חוגג את חגיו באופן פרטי, וכך גם הדרוזים, הרי שכול עוד היה מדובר באוכלוסייה הערבית הנוצרית זה היה לגיטימי. גם למהגרים הסלאבים יש את הזכות לחגוג באופן פרטי את חגיהם הללו אבל אין לאיש זכות לקשט ערים, שרובן בעלות אוכלוסינה יהודית, בכול האורות המהבהבים הללו, שמזכירים לנו את הימים שהחגים הללו היו תירוץ לשפיכת הדם היהודי.
אין גם לנסות ולערוך קשרים בין חג החנוכה שלנו - החג שבו היהדות ניצלה מכיליון רוחני והדלקה את נרותותיה הרוחניים, לאורות המשטמה הללו, שהדליקו הפורעים באותם "חגי המולד", ימי ה"סלבסטיר" ובימי ה"פסחא", שהם הביאו ומביאים לכנסיות ביצים צבועות באדום, זכר לצליבת ישו וזכר ל"דם הפסח" שבו יהודים מכינים את מצותיהם מדמם של נערים נוצרים. אין שום סיבה שבעולם שאת הסמלים הללו אנחנו נחויב לראות בתל אביב, בבת ים, בנתניה ובשאר ערי הארץ, שהיהודים הם רוב רובן.
ישנם לא מעטים המעלים את הטענה שכמו שבמדינות העולם מדליקים חנוכיות במקומות ציבור הרי שכך אפשר להניח את עצי האשוח של הנוצרים במרכים הישראלים. אז קבלו לכך שתי תשובות. 1. באמת שהנחת חנוכיות במרכזים לא יהודיים במדינות העולם איננה הלכה של חג החנוכה שלנו אלא "פרסום הניסא" הוא בבתי ישראל בלבד. הפרסומים ההמוניים של החנוכיות בניכר הוא מנהגו של האדמו"ר האחרון מחב"ד, שראה את עצמו כמשיח, והצעד הזה, של הדלקת חנוכיות בניכר, היה חלק ממסעו להכרת העולם בו בעתיד, כמשיח.
לא מעט אנטישמיות הגיעה מהעניין הזה ולמשל במדינת מולדביה העצמאית, לפני מספר שנים, הושחתה חנוכיית חב"ד בפארק הציבורי בבירה קישינוב, ובעקבות כך עלה שם גל אנשימי. 2. חג החנוכה שלנו איננו חג שבו היהודים התירו בו את דמם של האחרים - כמו שעשו זאת הנוצרים ביהודים, בחגי ה"כריסמס" שלהם. אם ביוון יתנגדו בעתיד להצבת חנוכיות במקומות ציבוריים במדינה הזו, אזי, אבין היטב את הרשויות היווניות, וגם שם מעולם לא התירו החשמונאים את דמו של כל יווני לרציחה.
לסיום ברצוני להביא מאמר שהיה בחודש ינואר, בשנת 1988. מאמר המערכת של עיתוני הפרטי דאז - "זרקור" שמו (ללא קשר ל
עיתון הדתי ששמו היה זהה). זה היה המקומון של אזור בקעת אונו בישובים יהוד, ואור יהודה, בית דגן, ראש העין, קריית אונו - קיראון, גני תיקווה, נווה מונסון וסביון. כותב המאמר הוא כותב המאמר הנוכחי אבל בימים שלא שמרתי מצוות ואף זוהיתי כאיש שמאל ציוני. זה היה רק שנתיים לפני בוא ההגירה הסלאבית, כשאנשים חילוניים מהשמאל לא היו ברובם אנטי דתיים ופרו כל דת אחרת במסגרת הסיסמה העכשווית "רק לא יהדות". המאמר דאז הוא כנגד חגיגות ה"סילבסטר", בימים שאף אחד עוד לא חלם שיהודים "יחגגו" את הכריסמס" במקומות הציבוריים במדינת ישראל. ולהן המאמר:
"חג אנטישמי במדינת ישראל"
זהו זה. רבים גמרו לחגוג את החג האנטישמי ביותר במדינת ישראל. אינני מאחל לכם, קוראים יקרים שנה טובה. את זה איחלתי ואמשיך לאחל בראש השנה שלנו, אם תרצו אפילו בראש השנה המוסלמי, הבודהיסטי, הברהמיני ועוד מיני כתות אחרות.
נכון, אין לי ברירה - אני חייב לנהוג על-פילוח שנה "אזרחי", שהוא למעשה לוח שנה דתי לכול דבר - לוח שנה נוצרי המתחיל בהולדתו של אותו סילבסטר נוצרי, ולדעת אחרים עם הולדתו של ישו. אך מנגד, אין לי גם סיבה מיוחדת לחגוג ביום זה.
יתרה מכך, הנצרות באשר הינה, סמליה הדתיים - שהכפייה הכנסיתית הפכום ל"אזרחים" הינה אנטישמית ביסודה. להבדיל מהאיסלאם או מדתות אחרות, הרי שהנצרות נולדה במהותה כאנטי יהודית. ביום הולדתו של ישו, מאמין כל נוצרי, שהיהודים הם אלה שרצחוהו, שיש להשפיל את היהודים כדי שילמדו שאר העמים מה דינם של כופרים, ומעל לכול הרי שכול נוצרי הגון רואה ביום הולדתו של ישו את ביטולה של האמונה היהודית.
אין ספק שהסממנים הנ"ל הינם מעבר להיותם אנטישמיים - גם גזעניים. הנצרות הינה הדת היחידה הרואה בעצם הקמתה את ביזיונה של דת אחרת ואומה אחרת. רק איטלקי, רוסי וגרמני אתאיסטים, שהשתחררו מאמונת הנצרות יוכלו גם להשתחרר מתפיסת העולם הגזענית שהחלה באותו יום שהמוני ישראל יוצאים לחגוג בחוצות ת"א-יפו, חיפה ואפילו ירושלים.
העם היהודי סבל רבות, במשך אלפי שנות גלותו מאותו יום שבו נולד הממזר ישו, שלדעת רבים מהחוקרים אף לא היה ולא נברא.
יוסף בן מתתיהו, גדול ההיסטוריונים היהודים בפרט והעולמיים בכלל, לא הזכיר בכתביו הרבים והמפורטים של אותה תקופה, אדם בשם ישוע, שחי בנצרת או בבית לחם. הדבר מפתיע משום שאילו קיים היה אדם בשם זה, ואשר אומנם היה איש שלום ואנטי קנאי הרי שבן מתתיהו היה שמח להדגישו כפי שעשה בסיפור יוחנן המטביל ושאר משיחי השקר המפורטים בכתביו.
אותם יפי נפש ישראלים אשר מחרימים את חגי ישראל עקב היותם חגים דתיים ואשר מוקיעים את ה"חזרה בתשובה", הרי שהם חוגגים בטוב טעם ובשמחה את ה"סילבסטר", או נוסעים לרומניה, גרמניה וצרפת לחגוג את חג המולד. אליהם מצטרפים גם "אנשים לאומיים", אשר במשך כל ימות השנה הינם טריטוריאליסטיים שרוח הפטריוטיות הישראלית והאנטי ערבית מפעמת בכול נימי נפשם.
יתכן מאוד שהסיכסוך הפוליטי, העקוב מדם עם המוסלמים הערבים הינו חריף דיו לגבי ישראלי באשר הוא, אך עדיין רחוקה הרגשת השינאה מצידו כלפי יהודי כפי ש"ידיד" נוצרי ישנא כל מונח יהודי באשר הוא. יהודי ספרד ברחו מארצות הנצרות אל האימפריה העותמנית - המוסלמית.
