על גמגום, משה רבנו וגנץ

גמגום אינו תכונה בזויה. משה רבנו, גדול הנביאים, היה אדם מגמגם אך בד-בבד גם המנהיג מספר אחד של ישראל ודווקא חולשתו הגבירה אצלו את הענווה הדרושה למימוש תפקידו המורכב. גם עמוס הנביא היה מגמגם ושמו ניתן לו כי הוא היה עמוס בלשונו. אך גנץ לעומתם אינו אדם מגמגם. אילו הוא היה כזה, נתניהו היה נזהר במילותיו ולא מעז לרדת עליו. אילו גנץ היה מגמגם בטבעו אז אפשר היה להאשים את נתניהו בזלזול בבעלי המוגבלויות. אך גנץ אינו כזה. יש הבדל עצום בין גמגום כרוני לגמגום בזמן מבחן מנהיגותי המעיד על חוסר ביטחון עצמי, חוסר מיקוד במטרה וחוסר גיבוש דעה המוביל למצב שבו... אין מה לומר. הגמגום מהסוג של גנץ אינו מום ואין בינו לבין גמגום כרוני דבר משותף. בניגוד לגמגום הכרוני של משה רבנו, הגמגום של גנץ מוכיח שחסרות לו התכונות הנחוצות למנהיג ולכן הביקורת של נתניהו עליו הייתה מוצדקת, מדויקת, קולעת וחדה. אם בראיונות לתקשורת הוא מתקשה להתמודד, מה הוא יעשה בשעת חרום ובמצבים מורכבים יותר הצפויים לו כראש ממשלה? מי שמסית ופוגע בנכים זו התקשורת ולא נתניהו והיא צריכה לרדת מהם ולא לשכנע אותם בכוח שהם צריכים להיפגע. שידור נאום נתניהו שוב ושוב ושוב לצד הביקורת הצבועה עליו, פוגעת בנכים התמימים לשם עשיית רווחים פוליטיים בזויים וכך גם הבאת אישה מגמגמת לאולפן שתספר עד כמה היא נפגעה כי שכנעו אותה שהיא צריכה להיפגע. זו לא הפעם הראשונה שבה התקשורת מעוותת את המציאות כדי להתחמק מהאתגר האמיתי המוצב בפניה וכדי להשכיח את המסר של יריביה שאינו לרוחה. רוצים להיאבק למען הנכים? צאו נגד "ארץ נהדרת" המבליטה לפוליטיקאים ולדמויות המפורסמות האחרות את כל הפגמים מטעמי וולגריות בלבד (אין שום מסר פוליטי בהפיכת שמן לשמן יותר או בהבלטה מוקצנת של פגמים גופניים אחרים), רוצים להיאבק לטובת הנכים? צאו נגד רוב הקריקטורות בעיתונים המבליטות בצורה קיצונית כל מום ומום אפשרי. רוצים להלחם נגד נתניהו? עשו זאת בצורה מכובדת ולא על גב הנכים.