המדינה רוגשת על כוונתו של שר הפנים הלא חכם שלה, מאיר שטרית, לאסור את הרחצה בכל חופי הארץ, למעט החופים המוסדרים. למען האמת כששמעתי על הכוונה וראיתי את כתבת המחאה בטלוויזיה לא יכולתי שלא לתמוה מעט. בכל שנה מתרחשות מספר טביעות. לאחר מספר מקרי טביעה תמיד מוצגת לנו "כתבת תחקיר" בה הכתב הנמרץ נטפל למתרחצים בים ושואל אותם בטון נוזף מדוע נכנסו להתרחץ בחוף שאין בו מציל ובכך עברו על החוק. בכל פעם הייתי מתרגז מחדש ושואל את עצמי מדוע עיתונאים לא בודקים את החוק לפני שהם מדברים שטויות.
סעיף 1 לחוק הסדרת מקומות רחצה קובע: "שר הפנים רשאי לאסור בצו את הרחצה בחלק של חוף ים, נהר או אגם, שגבולותיו מסוימים בצו, אם הרחצה באותו חלק עלולה, לדעתו, לסכן חייהם של בני-אדם, וכן רשאי הוא לאסור, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רחצה כאמור אם היא עלולה לפגוע בבריאותם של בני-אדם".
לפני למעלה משנה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה [ת.א 787/99 ארי כץ נגד עירית הרצליה ואח'] בו הוטלה על המדינה אחריות לנזק שנגרם למתרחץ בחוף לא מוכרז שהרחצה בו הוטלה על אחריות המתרחץ. בית המשפט קבע, בנסיבות המיוחדות של המקרה, כי קיימת חובת זהירות על הרשות המקומית והמדינה כלפי מתרחצים בחוף לא מוכרז, חובה הכוללת, בין היתר, תיחום ברור בשילוט של החלק המותר לרחצה ובין החלק המסוכן והאסור.
באותו פסק דין מדובר היה בפגיעה קשה מאוד [המקרים הקשים תמיד יוצרים בעיות] ואין זה פלא שמייד נזעקו הרשויות המקומיות והמדינה נגד האחריות שהוטלה עליהם. כרגיל במקומותינו, כאשר נוצרת זכות תביעה הפתרון האולטימטיבי הוא לחסום את דרכם של התובעים לבית המשפט. אם ייקבע איסור מוחלט על הרחצה, כי בעצם כל מקום בים "עלול לסכן" את המתרחצים בו, ממילא לא יוכלו הטובעים לתבוע שהרי אז ייאמר להם כי הם שחו בים בניגוד מוחלט לאיסור חוקי.
זו הסיבה היחידה העומדת לנגד עיניו של השר שטרית. הואיל והוברר כי בנסיבות מסוימות מי שנפגע עקב רחצה בחוף לא מוכרז יכול לזכות בתביעתו, מן הראוי לחסום אפשרות זו על-ידי איסור כולל וגורף של הרחצה בים.
מדובר כאן ממש בשיטה הנוהגת בישראל. אם לדוגמא קיימות תביעות של קטינים שנפגעו עקב ניהול לידה רשלני מן הראוי בעיני משרד הבריאות למנוע את אפשרות הגשת התביעה, או לפחות לקבוע תקופת התיישנות אבסורדית שתמנע את הגשת התביעות. שיקולי צדק וזכויות נפגעים אינם רלוונטיים בכלל, גם הפתרון הקשה והוא פעולות למניעת הפגיעות אינו מעניין, העיקר שהמדינה לא תצטרך לשלם.
אכן לנוכח קיומן של תביעות הנוגעות לפגיעות בלידה יש להתפלא כי שר הבריאות טרם הגדיר את ההתעברות כעבירה חמורה. על-ידי שינוי חוקי פעוט שיאסור הריון ולידה ניתן למנוע כל כך הרבה תביעות משפטיות. נזכיר כי בכל שנה ישנן תביעות בגלל פגיעות בגין טיולים בטבע ועל כן רצוי מייד לאסור גם על פעילות זו. נוסיף ונציין, למען הסדר הטוב, כי מדי שנה נופלים ונפגעים אזרחים רבים בשל מפגעי בטיחות במדרכות הערים ועל כן מן הראוי שייחפז השר שטרית ויאסור על כולנו את היציאה מפתח הבית.
רבים הנוסעים לארצות כמו יוון וטורקיה מתפלאים לגלות שאין בחופיהן בדרך כלל מצילים ואף לא שלטי אזהרה מיוחדים. נדמה לי שבטורקיה אין בכלל מקצוע כזה ומכל מקום ההנחה שם שאם אדם טובע בים, או נפגע במהלך טיול פרטי בטבע, זו בהחלט בעיה שלו. איני סבור שיש לאמץ פתרון כזה ואיני סבור שבגלל סיכוני טביעה ותביעה יש לבצע שינויים מרחיקי לכת במצב החוקי. יש לפעול ככול הניתן לצמצם הסיכון על-ידי שילוט ואזהרות מתאימות וכן להצטייד בביטוח מתאים. חוף הים הוא אחד ממפלטי הנופש של כל שכבות הציבור ובמיוחד השכבות החלשות ובגלל מספר תביעות אין לאסור על הפעילות בחוף רק מפני שיש לנו שר פנים לא חכם.
