סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
עודד מודריק, דחה (יום ג', 28.4.15) את בקשת סניגוריו של הרב
יאשיהו פינטו להגיש את הודעותיו של תת-ניצב
אפרים ברכה במסגרת הטיעונים לעונש במשפטו. לדבריו, "אין לבקשה על מה שתסמוך".
הסניגורים, עוה"ד איל רוזובסקי וצבי קלנג, טענו, כי הגשת ההודעות חיונית כדי למנוע עיוות דין, שכן בכוחם להציג את התמונה המלאה בין השניים וללמד שהמתת של פינטו לברכה לא היה רק שוחד, אלא גם על-רקע ידידותם העמוקה. המדינה טענה, כי הבקשה מנוגדת להסדר הטיעון וכי כשלעצמם הם אשר יעוותו את התמונה
מודריק קיבל את עמדת המדינה. הוא אומר כי לא השתכנע שהגשת ההודעות חיונית לשם מניעת עיוות דין, וייתכן שדווקא ההפך הוא הנכון. לדבריו, אם יראה רק את הודעותיו של ברכה - בלא לראות את יתר חומר החקירה - הוא עלול לקבל רושם מוטעה של ההתרחשויות. מודריק מסיים באומרו, כי די בנסיבות המפורטות בכתב האישום כדי לפרוס את התמונה המלאה.
מודריק אומר: "ברי שהסניגוריה מבקשת להצביע על נסיבות מתן השוחד מנקודת ההסתכלות האישית של תנ"צ ברכה. נקודת ההסתכלות האישית אינה יכולה לבוא במקום התבוננות כוללת אוביקטיבית בנסיבות הללו. בידודה של נקודת ההסתכלות האישית מהראיות האוביקטיביות האחרות עלולה להוליך לגיבוש מסקנה מעוותת במידה מסוימת".
מסמכים סודיים על ארביב
במסגרת הטיעונים לעונש, הגישה המדינה שני מסמכים סודיים - האחד של המשטרה והאחד של מח"ש - הנוגעים לעדויות ולראיות שמסר פינטו נגד ניצב
מנשה ארביב. הצדדים הסכימו על הגשת חוות דעת רפואיות הדדיות, בלא חקירות נגדיות של הרופאים שערכו אותן. לעומת זאת, עמדה המדינה על זכותה לחקור שני פסיכיאטרים מצד ההגנה, חקירות שיתקיימו בדלתיים סגורות.
בהמשך התעמתו רוזובסקי וקלנג עם התובעות - המשנה לפרקליטת מחוז ת"א (פלילי), עו"ד נאוה שילר, ועו"ד רחלי חזן-פלדמן - על הגשת מסמכים שונים מטעם ההגנה. בין היתר, דרשה שילר לקרוא תחילה את מכתב אביו של פינטו, בטרם הסכימה להגשתו. כאשר ביקש קלנג להגיש ראיון עם פרקליט המדינה,
שי ניצן, הגיבה שילר: "זו ראיה שלא שווה אפס"; מודריק הגיב: "לא צריך להתבטא בשפה כזו". שילר: "אני לא אשב עכשיו לקרוא חמישה עמודים; יש פה כל מיני פרטים על פרקליט המדינה שלא צריכים להיות בתיק". רוזובסקי: "הוא הסכים שזה יהיה פומבי".
"הערות בלתי מכובדות"
הסניגורים הגיבו בכעס על הערה של שילר במהלך עדותו של רואה החשבון של עמותת "שובה ישראל", העמותה העיקרית באמצעותה פועל פינטו. כאשר אמר העד שאת אחת השנים סיימה העמותה בעודף. שילר העירה: "חלק מזה נשאר בכיסו". העד הדגיש, כי פינטו אינו נמנה על מקבלי השכר בעמותה, ושהמשכורת הגבוהה ביותר בה היא 100,000 שקל לשנה.
בהקשר אחר טענה שילר, כי קלנג השמיע "עוד אחת מסוג ההערות הבלתי-מכובדות"; רוזובסקי וקלנג הגיבו בבת אחת: "את מומחית לזה". מודריק מצידו העיר לחזן-פלדמן, כי כאשר שאלה את אחד העדים האם נחקר אי-פעם במשטרה - פגעה שלא לצורך בפרטיותו של העד. לטובתו של פינטו העידה גם שרית וענונו, שבנה נהרג במבצע "צוק איתן", ולדבריה בנה הצטער מאוד על "מה שעושים לכבוד הרב, כל העלילות שמעלילים עליו". שילר התרעמה במהלך עדותה של וענונו, על כך שהתביעה לא קיבלה עותק מחוברת הזיכרון לזכרו של החלל.
העיתונאי שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של מעריב, העיד שהוא מכיר את פינטו במשך 17 שנים ואמר שנמשך אליו במיוחד בשל דעותיו הליברליות והעכשוויות. "אני זוכר את פרשת עמנואל, האימא המרעיבה, היחס אצל מי שהוא לא אתה - ואצל הרב זה בדיוק להפך", אמר. "הוא דאג מאוד למעמד האישה, שזה לא דבר מובן מאליו". המשך הדיון נדחה ל-3.5.15.
