הישראלים, לרבות אנשי אגף המודיעין של צה"ל, אינם מבינים את התרבות הערבית-מוסלמית, בראש וראשונה מפני שרובם אינם מבינים ערבית על בוריה, ומבלי להבין שירה בשפת המקור, ולשמוע ולהבין את הבדיחות הרווחות ואת השיחות בשוק, לא ניתן להבין את התרבות. דברים אלה השמיע המזרחן סא"ל ד"ר מוטי קידר, במסגרת סדנת פורום אלפרדו שעסקה בשאלה 'מדוע הישראלים אינם מבינים את התרבות הערבית-מוסלמית'.
קידר, המלמד באוניברסיטת בר-אילן, הביא דוגמה לכך מראש ממשלת ישראל לשעבר,
מנחם בגין, שבאחד מביקוריו במצרים הוא נישק בפומבי, כפולני טוב, את ידה של רעיית נשיא מצרים, ג'יהאן סאדאת, דבר שהוא בגדר איסור חמור בתרבות המוסלמית. למחרת התפרסם צילום הנשיקה על פני העמוד הראשון של עיתון האחים המוסלמים, במטרה לפגוע באויבם - הנשיא אנואר סאדאת.
בהרצאתו, ניתח קידר את האירועים בחצי האי סיני, בימינו אלה: "הדעה המקובלת היא שמתנהלת שם מלחמה זעירה בין ארגוני טרור איסלמיסטיים לבין צבא מצרים. פה הורגים אנשי הארגונים עשרה חיילים מצריים, ושם מפוצצים אוטובוס וכובשים לזמן מה בניין משטרה. כתוצאה מכך התירה ישראל למצרים להכניס כוחות לסיני, בניגוד להסכם שאליו הגיעו בגין וסאדאת. כדי להתמודד עם 'גועל הנפש'. אך יש גרסה אחרת אותה שמעתי מאישה מצרייה, שאיתה יש לי קשר קבוע. לדבריה, "מדובר בהונאה. מצרים מקריבה חיילים במודע, במטרה להרדים את ישראל, כך שישראל תתיר לה להעביר כוחות צבא לסיני, בניגוד להסכמי השלום הקובעים שחצי האי סיני הוא אזור מפורז. וההוכחה? הג'יהדיסטים מתחבאים בהרים גבוהים דוגמת ג'בל הילל וג'בל מוסה. שם אין כבישים ואין דרכים ואין שבילים. שם לא יכולים לנוע טנקים, נגמ"שים וג'יפים. אם מבקשים שם להילחם בטרוריסטים, יש להפעיל יחידות קומנדו.
"אבל מול יחידות קומנדו יש לטרוריסטים יתרון, כי הם שכובים מאחורי סלעים, עם רובי צלפים, ומכַוְונים לתקוע לאנשי הקומנדו כדור בין העיניים. במקרה כזה המחיר למצרים יהיה נורא, והמצרים אינם מעוניינים לשלם מחיר כזה. הם שולחים בהסכמתנו - טנקים, נגמ"שים ואוטובוסים עם חיילים, לא כדי להילחם בארגוני הטרור, אלא כדי להכין תשתית למלחמה נגד ישראל".
לדברי קידר, כל סיפור סיני היום הוא חזרה על ההונאה ממלחמת יום הכיפורים. במערב חושבים שמצרים פוחדת מג'יהדיסטים סונים ומארגון המדינה האיסלאמית, כמו שארה"ב רועדת מהם. את אי-ההבנה הזאת מנצל סיסי, כדי להכין נגדנו מלחמה נוספת, שהרי מבחינתם, אין בינינו לבינם הסכם שלום, אלא רק הסכם הפסקת אש, בדומה להסכם בין מוחמד לאנשי מכה, שאותו הפר מוחמד אחרי שנתיים. מבחינת המוסלמים, התקדים של מוחמד, שהופעל על-ידי אללה, מחייב אותם. מכאן, שהפרת הסכם עם האויב היא חלק מתרבות המלחמה המוסלמית, וכך בדיוק נהג
יאסר ערפאת.
המנחה, ד"ר
אורי מילשטיין, טען שתרבות המלחמה הערבית, עוד מלפני מוחמד, מבוססת על לחימה זעירה של שבטים ערביים, אלה באלה, בחיג'אז. בכך הייתה התמחותם. אפילו הרומאים, עם צבאם הסדיר, שהיה מן המעולה בהיסטוריה, התקשו להתמודד איתם.
הוא הסביר כי מאז תחילת ההתיישבות הציונית, ובייחוד מאז מלחמת העצמאות של ישראל, הבינו הערבים שלא יוכלו להתמודד איתנו בלוחמה סדירה בשדה הקרב, והפעילו נגדנו אמצעי טרור. הטרור נועד להתיש את החברה הישראלית ולפלג אותה, כפי שהותשו הצלבנים בימי הביניים. ואז, כאשר נותש ונתפלג, יהיה בכוחם להשמיד את מדינת ישראל.
