התבטאותו של אהרן ברק שגרמה לעיקר הסערה הייתה
"אם תשאל יהודי האם אתה בעד שיווין עם ערבים הוא יגיד בוודאי, אם תשאל אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים מפה, הוא יגיד ודאי. הוא לא רואה סתירה בין הדברים". מעניין כיצד הדברים היו נשמעים לו היינו מחליפים את המילה יהודי במילה ערבי. מבחינה מהותית הסיכוי שהאמירה תהיה מוצדקת לגופה הוא בוודאי אינו פחות, ובוודאי לא מעט ערבים אזרחים נאמנים, וכאלו שאינם אזרחים, היו בעד לזרוק את כל היהודים מפה. למרות הכל, למרבה ההפתעה, אנו נגלה שחלקם תומך בשלום בין היהודים לפלשתינים המבוסס על הכרה הדדית.
סביר למשל שפלשתיני בשטחים כאשר יישאל אם הוא מאמין בזכות לבצע פיגועים - התשובה תהיה בדרך כלל חיובית, כפי שהראו מחקרים לא מעטים. אם יישאל אם הוא תומך בהסדר שלום ובהשלמה עם קיום מדינת ישראל - ייתכן שלא יהסס לענות בחיוב. גם הוא לא יראה את הסתירה - אם בכלל קיימת סתירה. למען האמת רבים משוחרי השלום מנסים זמן רב לשכנע אותנו שבכלל לא קיימת סתירה.
קיומן של סתירות הוא משהו שמאד מטריד שופטים הנוטים כנראה יותר לחשוב שעל בני האדם להתנהל באופן רציונאלי לחלוטין, להאמין בהנחות יסוד ראויות (ערכי היסוד) ולפעול כמתחייב מהן באופן עקבי. למרבה האכזבה, בני אדם (זאת אומרת אנחנו) אינם כאלה. הם מבולבלים, מלאי דעות קדומות, שנאות וחרדות. יש להם שאיפות שונות שלעתים קרובות, אינן מתיישבות זו עם זו. יש להם רגשות סותרים וכולם אמיתיים באותה מידה. המציאות מלאה סתירות והדבר האחרון שצריך לעשות הוא להתנצל על קיומן.
נכבדי השופט ברק, כמו יהודי מן השורה, גם אני הייתי שמח לגלות שאלו שאני רואה בהם אויב מר לא יהיו כאן יותר. האם אני סבור ששאיפה כזו היא מעשית? לא! האם היא מוסרית? אני לא בטוח! האם לאור העובדה שמדובר בשאיפה לא מעשית צריך להעניק להם (הכוונה לאזרחי ישראל - אין לנו חובה כזו כלפי מי שאינם אזרחים) בכל זאת שוויון? כן! כנראה שהתשובה הזו אינה הגיונית ואינה עקבית מדי, ואם סטודנט כלשהו היה מעלה אותה על הכתב בבחינה, היית בוודאי מעניק לו ציון נכשל.
הציבור היהודי בישראל ראוי, למרות הכל, לציון גבוה יותר. בתוך מציאות מיוחדת במינה בה הוא נתון מעת הקמת המדינה היהודית, הוא משכיל לשמר ערכים דמוקרטיים רבים, ולשאוף, למרות משקעי שנות האיבה, ולמרות העובדה המצערת שעדיין לא ניתן לראות הסכם שלום באופק. למרות שהציבור היהודי נתון באיומי השמדה, לעתים לתקופות טרור קשות, ונחשף לא אחת לתעמולת הסתה בוטה המתקיימת בקרב חלק מאזרחי המדינה נגד קיומה, עדיין הוא אינו מוותר, גם לגרסת אהרן ברק, על השאיפה למשטר של שוויון זכויות אזרח. אולי יש מקום לשבח אותו ולא ללעוג לו על שאינו רואה את הסתירה.
אם תשאל ערבי (אזרח ישראלי) אם הוא בעד לזרוק את היהודים מכאן הוא יענה בוודאי בחיוב? אם תשאל אותו אם הערבים והיהודים צריכים לחיות כאן בשוויון זכויות מלא הוא יענה בוודאי! ואם תשאל אותו אם הוא נכון לוותר על האזרחות הישראלית ולהיות נתין של הרשות/המדינה הפלשתינית הוא יענה בזעם בשלילה. מעניין איך הוא לא רואה את הסתירה?
