פרקליט המדינה,
שי ניצן, דוחה את הטענות ולפיהן הפרקליטות נהגה בחוסר סימטריה בעמדתה בנוגע לפסילת מועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת. ביקורת זו נשמעה לנוכח תמיכתה של הפרקליטות בפסילתם של
מיכאל בן-ארי, בנצי גופשטיין ו
ברוך מרזל, והתנגדותה לפסילתה של הרשימה המשותפת.
בהופעתו בוועידת המשפיעים של ערוץ 12 אמר ניצן (יום ה', 5.9.19), כי השיקול היחיד של הפרקליטות היה כמות הראיות ומשקלן, לנוכח המבחן המחמיר במיוחד של בית המשפט העליון בנוגע לפסילת מועמדים. "לאור המבחנים המחמירים שנקבעו מאז 2002, המחייבים תשתית ראייתית חד-משמעית, ועד למערכת הבחירות האחרונה והנוכחית, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לא תמכו באף בקשה לפסילת מועמד או רשימת מועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת, בין מן הצד האחד של המפה הפוליטית, בין מן הצד האחר. עד לשנה זו שום בקשה לא עמדה ברף הנדרש.
"השנה שונתה עמדתנו, שכן לטעמנו, וכך אף החליט בית המשפט, גם הפרשנות המצמצמת ביותר של חוק היסוד, החותרת למתן עדיפות לזכות לבחור ולהיבחר, לא יכולה להכיל את כמות ומשקל הראיות הברורות והמובהקות שהובאו נגד המועמדים שנפסלו בעילת הסתה ל
גזענות", אמר ניצן.
הוא הזכיר, כי הפרקליטות התנגדה לפסילתם של
איתמר בן-גביר וכל עוצמה יהודית, שכן "דמוקרטיה יכולה וצריכה להתמודד גם עם עמדות אידיאולוגיות קיצוניות וחריגות, כל עוד אין הן באות באופן ברור ומובהק בגדר עילות הפסילה. ספק קל מטה את הכף לטובת המועמד או הרשימה - ולפי כלל זה נהגנו באופן שווה ביחס לכלל הרשימות והמועמדים". לדברי ניצן, עובדה זו מלמדת שלא הייתה הטיה נגד הימין.
עוד דחה ניצן את הביקורת לגבי עמדת הפרקליטות ביחס לרשימה המשותפת בכלל וח"כ היבא יזבק בפרט. "לו
בל"ד הייתה מתמודדת כרשימה נפרדת ועצמאית, היה מקום לשקול בכובד ראש את פסילתה. אולם מאחר שבל"ד התמודדה ומתמודדת יחד עם מפלגות אחרות ולא ניתן לפסול 'חלקי רשימה', ומאחר שלא עלו טענות משמעותיות כלפי יתר המפלגות המרכיבות את הרשימה, סברנו, כי לא ניתן לפסול את כל הרשימה המשותפת. עמדה זו אומצה ע"י בית המשפט העליון", אמר.
בעניינה של יזבק - אשר בין היתר הביעה תמיכה במחבל סמיר קונטאר - ציין ניצן, כי איש לא ביקש לפסול אותה, וממילא הפרקליטות לא הביעה עמדה ביחס אליה. "טענה נוספת היא כי מוטל היה עלינו לפעול לאיסוף מידע על-אודות ח"כ יזבק או אחרים. אלא שככלל, ברור כי אין זה מתפקידנו - כפרקליטות - לחקור ולבלוש אחר מועמדים לכנסת ולאסוף מידע יזום על-אודותיהם. הקושי בכך הוא ברור. מוזר בעיניי, שביקורת בעניין זה נשמעת כעת דווקא ממי שבדרך כלל טוענים בלהט כי אין מקום לאקטיביזם מצידנו", הוסיף ניצן.
הוא סיכם באומרו: "אני מבטיחכם, כמי שכל חייו עוסק במשפט וביטחון, כי איננו זקוקים לעידוד בהבנת חשיבות העילות של איסור התמיכה במאבק מזוין ושלילת קיום המדינה. אלא שההכרעות אותן אנו מקבלים נגזרות מן הדין לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות. הא ותו לא. עלינו לזכור ולהזכיר, כי דמוקרטיה יכולה וצריכה להתמודד גם עם עמדות אידיאולוגיות קיצוניות וחריגות, מכל קצוות הקשת הפוליטית. זו מהותה. קיצוניות וחריגות - כן; מעבר לקו האסור בחוק - לא".