ראשית, חוק שיאפשר לבעלי אזרחות ישראלית להצביע בחו"ל יתרום כביכול לקשר עם ישראל. כיצד בדיוק? נעיף מבט באותם האזרחים. חלקם הגדול "יורדים", אלה שהתייאשו, אלה שאיבדו תקווה, אלה שלא היו מעוניינים להתגייס לצה"ל, אלה שהחליטו כי החלום האמריקני, הקנדי, הגרמני, האנגלי - הוא חלום ראוי יותר מהחלום הישראלי. מהו החלום הישראלי? ציונות.
אזרחות, יודע כל תלמיד תיכון, שני מרכיבים לה - חובות וזכויות. כאשר אדם ממלא את חובותיו כלפי החברה אך אינו מקבל זכויות, אנו מזדעקים. אנו מזדעקים כחברה הרואה בתוצאת המשוואה הזו דבר-מה פסול. ומדוע לא נזדעק גם בראותנו את המשוואה ההפוכה - אזרחים שבוחרים שלא למלא את חובתם, אך מקבלים את הזכויות להצביע. כן, בחברה דמוקרטית ההצעה היא זכות. ההליכה אחת למספר שנים (משתנה) לקלפי היא זכות לקבוע את עתידנו ואת המדיניות שתנחה אותנו בעתיד הקרוב. אדם שאינו לוקח חלק בחובות - שירות צבאי, תשלום מיסים ועוד, לא יכול להיות לו חלק בזכויות.
חלק מהיורדים ניתקו את הקשר, חלקם משמרים אותו מרחוק, אך מתן זכות הצבעה לא יחזק קשר זה, וגם אם כן, המחיר שנשלם אנו - האזרחים שממלאים את חובותיהם כלפי המדינה - הוא גבוה מדי. ייתכן שאזרח ישראלי זה או אחר יחוש פתאום קשר חזק ועמוק למדינת ישראל. נניח אפילו שיהיו עשרות כמוהו. האם בתמורה לכך נסתכן וניתן לאלפי ישראלים מאוכזבים או אדישים, לקבל עבורנו החלטות? ללא ספק מחיר גבוה למדי.
