בעקבות ההסתבכות של הפעולה נגד המשט "הטורקי" לשבירת הסגר הימי על עזה, צצו לנו פרשנים רבים אשר חלקם תיארו את ההתרחשויות כהלכתן, תוך שמביאים פתרונות אפשריים;
רוני דניאל ו
אהוד יערי לדוגמה; וחלקם הינם חכמים שלאחר מעשה אשר מושגם בהלכות קרב והסובב אותו (ביניהם עיתונאים רבים, רבים מדי), הינו קלוש ואף מעליב את ההיגיון הפשוט.
משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה, יצא בהכרזה המרמזת לעבר הדרג הצבאי, כי נוהל הקרב לקראת המבצע היה לא תקין. ואכן, יעלון
צודק, נוהל הקרב למבצע בהחלט לא היה תקין. מנגד יצאו קצינים בצה"ל בטענות דרך התקשורת (מאימתי מנהלים או רשאים לנהל קציני צה"ל ויכוח מעל גלי האתר עם פוליטיקאים? אך נניח כעת לסוגייה זו), והינם טוענים כי אכן נוהל הקרב לא היה תקין, אך האחריות לכך נופלת על כתפי משה (בוגי) יעלון עצמו, מאחר שבעת התגלגלות המבצע שימש הוא בתפקיד ממלא-מקום בפועל של ראש הממשלה
בנימין נתניהו (אשר שהה בביקור רשמי בקנדה באותה העת). הפלא ופלא, גם קציני צה"ל המלינים בנושא על יעלון,
צודקים.
כיום אנו כבר יודעים כי המודיעין למבצע היה חסר באופן שאין לקבלו ולאפשרו. הערכות שונות גורסות כי בין 100-40 אנשים הקשורים ככל הנראה לג'יהאד העולמי, כאשר הם מצוידים בכלי נשק כאלו ואחרים, עלו על סיפון ה"מרמרה" וערכו הכנות לקדם את פני חיילי צה"ל באלימות קשה, עד כדי כוונות קטל. כמות כזו של אנשים וכוונותיהם חייבת הייתה להדליק נורה אדומה במידה שהמודיעין למבצע היה פועל כשורה. לכאורה, יכולים כל המעורבים לרחוץ בנקיון כפיים ולטעון "מה אתם רוצים מעימנו, הרי המודיעין כשל והכשיל את כולנו".
ובכן,
טעות גדולה בידי הטוענים כך. רבים מהמבצעים הצבאיים בעולם, כולל מבצעי צה"ל, אפופים במסך עבה של חוסר-ודאות מפאת 'מודיעין-למבצע' חסר. יחד עם זאת, מבצעים צבאיים מתקיימים ואף מצליחים והסיבה להצלחתם היא שהאחראים על 'נוהל הקרב' עושים שימוש מושכל ב'תורת ניהול הסיכונים' הרווחת בעולם העסקי, אך בהחלט ישימה לתכנון הצבאי גם כן, כחלק אינטגרלי חשוב מאין כמוהו בתורת מדע 'ניהול הפרויקטים'.
גם אם לא היה מודיעין למבצע עדכני באשר למתרחש על ה"מרמרה", הרי המעט שידוע היה אמור להספיק על-מנת לנהל את הסיכון הצפוי תוך ניהול מושכל של התהליך המתודי ולפעול בהתאם. שיטת הפעולה שבוצעה על-ידי צה"ל, וסביר כי נבעה ממסקנות נוהל הקרב הצה"לי, הייתה מופרכת בעליל. אינך מנחית חיילים על סיפון אוניית אויב הומה מ"פעילי שלום", או אינך מבטל את האפשרות לכך, לפני שפינית את הסיפון בדרך כלשהי לפני הנחתת הכוחות גם אם ידוע לך כי חבורות של "אימהות תרזה" נמצאת שם. זה פירושו של ניהול סיכונים. יתרה מזו, הנחתת חיילים על הסיפון בתנאים הידועים, כאשר החיילים נושרים אל הסיפון אחד-אחד, כפי שאכן אירע ובכך אינם מסוגלים ליצור מאסה קריטית אשר תנטרל סיכונים אפשריים, גם דרך זו הינה מופרכת בעליל. זאת אף זאת, הנחתתם של החיילים כפי שתואר לעיל תוך שהם מצוידים באמצעי תגובה ראשונה ברובי צבע, הינה הזויה וזו בלשון המעטה. והיכן היה נושא אבטחת אזור ההנחתה על הסיפון כאזור סטרילי לפני ההתקדמות להמשך ניטרול הספינה מסכנות אפשריות, אמיתיות או מדומות?
הנאמר לעיל אינו חוכמה שלאחר מעשה, כל דרדק אשר מכיר את 'תורת ניהול הסיכונים' היה נותן מענה הולם, כמתואר לעיל או אחרים, לסיכונים הידועים בחלקם.
לכן, צודק מר יעלון בכך שתוכנית הקרב על ה"מרמרה" הייתה לקויה מיסודה. אך לפני שהוא פוצח בריקודי עונג לאור הנאמר, הרי שנרגיע אותו בכך שנזכיר כי הוא כאחראי העליון, היה עליו להבחין במופרכותה של תוכנית הקרב, היה עליו לאבחן את לקותה של של התוכנית הצה"לית שלא שקלה ותרה כראוי בסיכונים הידועים ולא נתנה להם מענה. על יעלון היה לדרוש דיון גם בחלופות אחרות ובאם אכן עשה כן, הרי הוסיף חטא על פשע באשר לא הבחין בליקויי התוכנית שאותה אישר לבסוף.
אך מדוע זה נלין על אודות יעלון? הרי צה"ל ויעלון משולים למשל "הביצה והתרנגולת" - אינך יודע לעולם מה קדם למה, שהרי יעלון הינו בשר מבשרו של צה"ל וההפך גם הוא נכון. גם אלה בעליל אינם אמונים דיים על ניהול 'תורת הסיכונים'.
על-רקע הנאמר לעיל, בולטת במשנה תוקף פעולתם המיומנת של לוחמי השייטת אשר השכילו מיד לקרוא את תמונת הקרב ולשנות את דפוס הפעולה השגוי, ובכך להפכה למוצלחת מהפן הצבאי, למרות נתוני הפתיחה המזעזעים אשר הוכתבו להם על-ידי מפקדיהם. אנו חשים שוב את תקפות ההנחה כי את מלחמות ישראל ניצח עוז רוחם ומיומנותם של החפ"שים (החיילים הפשוטים), למרות כשלי מפקדיהם.
כל שנוכל להמליץ בפני מעצבי כשירותם של קציני צה"ל, וזאת בין שלל הנושאים אשר עדיין ממתינים להכשרה נאותה יותר של קצינינו, הוא להעבירם, כעניין של שגרת-חובה, קורס אקדמי העוסק בניהול פרויקטים, הכולל בתוכו כמובן פרק נכבד ביותר של 'תורת ניהול הסיכונים ופתרונם'. שהרי, אין מצב שמנהל פרויקטים מתחיל, כל שכן מיומן, היה נכשל באופן כה אומלל בניהול הסיכונים של מבצע ההשתלטות על ה"מרמרה".
