איזה מן עם אנחנו? לא מסוגלים לתת כבוד לשום דבר. והפעם - ל
שמעון מזרחי. אוהדי ספורט בעלי תרבות ספורטיבית ראויה יודעים לפרגן גם ליריב. אבל אצלינו, מה פתאום? כשאוהדי קבוצות יריבות למכבי שמעו שהוחלט להעניק את פרס ישראל ביום העצמאות לשמעון מזרחי הם לא יכולים היו לסבול את הבושה.
במקום לפרגן (אצלם אין מילה כזאת) במקום להריע - הם רצים לבג"ץ. להיות ספורטאי אמיתי זה לדעת לקום ממקומך ולהריע ליריב כשמגיע לו. אבל אצלנו אין כמעט אוהדים כאלה. כמו שאותם אוהדים של הפועל ירושלים ושל הפועל תל אביב משתוקקים שמכבי תפסיד באירופה, כך הם לא מסוגלים למחוא כף ולהעריך את תרומתו האדירה של מזרחי לכבוד הספורטיבי של ישראל בעולם.
כשיצאתי ביום חמישי בלילה מאולם הכדורסל בוויטוריה לאחר הנצחון הדרמטי על קאחה לבוראל, עשינו זאת בחסות המשטרה הבאסקית. למה, כי אנחנו
מכבי תל אביב? לא, כי מכבי היא ישראל. דברו עם כל נהג מונית בוויטוריה, באתונה או ברומא - כולם יודעים מיהי מכבי ת"א. בכל שנה מכבי היא שמופיעה במשחקי קדם העונה ב-NBA, לא שום קבוצה אחרת. כלומר, רק קנאים לא מבינים שהכדורסל הישראלי זוכה לכבוד רב באירופה בזכות מכבי תל אביב. או כמו שאמר בזמנו טל ברודי: "אנחנו על המפה, לא רק בספורט - בהכל". התרומה ההסברתית של מכבי למען מדינת ישראל בעולם עוין לא תסולא בפז.
ומי נמצא שם ליד ההגה כבר 42 שנה אם לא עו"ד שמעון מזרחי. כן, לא יעזור לכל המקטרגים, כאשר קבוצת ספורט מביאה כל כך הרבה כבוד למדינת ישראל אי-אפשר להתעלם מהאיש שהביא אותה לשם. הכבוד הגדול שהביאה מכבי לישראל החל ב-1977 עם הזכיה הראשונה בגביע אירופה, אולי בעצם עוד קודם עם הנצחון המזהיר על צסק"א מוסקבה בזמנים שנצחון ישראלי על רוסיה היה בעל ערך פוליטי רב משמעות. אחרי זכיה זו באו עוד ועוד מעמדים נכבדים. כן, מכבי הפכה בהדרגה לקבוצה של המדינה וגם היום אוהדים מהגולן ומקיבוצי הדרום נוהרים לתל אביב כדי לראות ולעודד אותה.
ומה שמעון מזרחי קשור לכל זה? המקטרגים טוענים ש"הוא לא ספורטאי", ש"ברודי סידר לו את הפרס", שהוא "פגע בקבוצות אחרות". אלה הן טענות של לוזרים חסרי כבוד ספורטיבי. כמה יו"רים של קבוצות ספורט בעולם נמצאים עם הקבוצה בכל אימון, בכל משחק ובכל נסיעה במשך 42 שנה? ואין מה לעשות, קבוצה מגיעה להישגים בזכות הנהלה- זו שיוצרת את התנאים המאפשרים להביא את המאמנים הכי טובים, את השחקנים המתאימים, את השקט.
פעם אחת בחייו של אדם שהביא כבוד עצום למדינת ישראל בעולם מגיע רגע בו כולם צריכים לקום ממקומם ולמחוא כפיים לאיש הזה, מזרחי. כל אוהד ספורט במדינה צריך להעריך, גם אם לא לאהוב, את מה ששמעון מזרחי עשה למען מעמד הספורט הישראלי בעולם. היה זה מזרחי שבמו מעמדו באירופה הצליח להביא לתל אביב את הפיינל פור. למישהו יש מושג כמה צריך שר התיירות לטרוח כדי להביא סיקור תקשורתי בסדר גודל כזה לטובת מדינת ישראל?.
אז אני אומר לאותם אנשים קטנים וקטנוניים - איזה סיפוק אתם מוצאים בלקנא? איזו נחת יש לכם מלהשמיץ? ואני פונה אליהם: התייצבו כמו ספורטאי מופת, עזבו את הכעסים ואת המחלוקות והריעו לחתן פרס ישראל לספורט, שמעון מזרחי, על ששם את ישראל על המפה.
