בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, מתחולל בישראל קמפיין פוליטי-תקשורתי מאורגן היטב ומתוזמר להפליא כנגד
בנימין נתניהו וממשלתו, קמפיין שנהיה למסע תעמולה של ממש המשתלט לחלוטין על השיח הציבורי כולו. ובעוד קמפיין זה הולך ומתגבר הרי הוא גם מסתמן יותר ויותר כסכנה אמיתית ומוחשית עד-מאוד לבטחון המדינה.
העיסוק האובססיבי ההזוי והבלתי-פוסק של גורמים אינטרסנטיים בתקשורת, בעידוד פוליטיקאים מתוסכלים מצד מסוים מאוד של הקשת הפוליטית, בשתי התופעות השוליות והזניחות של 'תג מחיר' ו'
הדרת נשים', עיסוק זה שנהיה למסע תעמולה פוליטי של ממש, חצה מזמן את גבולות הסביר והטעם הטוב, ומהווה כעת סכנה מוחשית לבטחון המדינה, ולו רק בשל עצם התקיימותו.
שהנה, עצם העיסוק הפוליטי-תקשורתי המאסיבי בשתי התופעות הזניחות הללו, מאפיל על כל נושא בוער אחר ובעיקר מונע מהשיח הציבורי להתרכז ולעסוק כראוי וכנדרש בבעייתנו הקיומית ממש העומדת כל העת לפתחנו, דהיינו בבעיית הפצצה האירנית ההולכת ונבנית ועמה האיום המוחשי המתמיד והגובר על עצם קיומה של מדינת ישראל.
גרוטסקה מקאברית של ממש
כך, הולכת ומתרקמת לה, בניצוחה של התקשורת הישראלית הפוליטית והמופרעת, המנצחת על מינון המחולות ועל גובה לשונות האש המחוללות, גרוטסקה מקאברית של ממש, מן הסוג המשובח ביותר: בעוד היהודים עסוקים בבעיות זניחות ובמריבות קטנות בינם לבין עצמם, על הא 'תג מחיר' ועל דא 'הדרת נשים', שוקד ומתקדם הגוי האירני על הכנת המתכון הידוע והבדוק לפתרון כל הבעיות הללו גם יחד, במחי לחיצת כפתור אחת, דהיינו על חיסול מדינת ישראל והשמדת העם היהודי היושב בארצו.
וכי מהו 'תג מחיר' לעומת הפצצה האירנית? לא דבר ולא חצי או רבע דבר. אין זאת אלא שלכמה גורמים מתוסכלים בפוליטיקה ובתקשורת נקרתה כאן הזדמנות לקחת נושא שולי וזניח, לנפחו כדבעי ולהאדירו, ובאמצעותו לנגח את נתניהו שנוא-נפשם ולעשות דה-לגיטימאציה לממשלתו, תוך כדי קריצה מרושעת לציבור הרחב ורמיזה גלויה על טיבם ואופיים של שותפיו הבזויים לכאורה לקואליציה מימין (אגב אורחא, מן הראוי לציין כי גם אם פעולות מסוימות של 'תג מחיר' נעשות אכן ע"י פעילי ימין 'קיצוני', הרי אלו דווקא הפעולות הזניחות ביותר וחסרות המשמעות של ממש.
יש בהחלט לשער כי הפעולות היותר משמעותיות כגון הצתות מסגדים באישון לילה, מתבצעות ע"י גופים אחרים במטרה פוליטית מובהקת ומסוימת מאוד ומתבצעות או ע"י גורם מקצועי אפוד וחמוש כראוי, המאומן היטב בכניסה לילית לכפרים ערביים, או ע"י משתפי"ם מבפנים. וכי מי בכלל יכול ומעז להיכנס לכפר ערבי באמצע הלילה? מי יכול להגיע עד המסגד בלא שיתגלה בשל צרחותיהם של מאות הכלבים המשוטטים בכפר? עם כל הכבוד, 'נוער הגבעות' עדיין אינו סיירת מטכ"ל!).
וכי מהי 'הדרת נשים' לעומת הפצצה האירנית? לא רבע דבר ואף לא עשירית הדבר. שוב, אין זאת כי אם כמה גורמים מתוסכלים בפוליטיקה ובתקשורת שניצלו את האירוע בו עזבו כמה חיילים מופע כלשהו בשל 'שירת נשים' אשר לה לא רצו להאזין מטעמי צניעות, דהיינו הדירו את עצמם ולא שום אישה, השתמשו באירוע זה כטריגר, ניפחוהו למימדים אדירים, פימפמו והוסיפו שמן למדורה באמצעות סיפורים ממוחזרים כאלו ואחרים והציתו תבערה ארצית גדולה במטרה פוליטית אחת מובהקת, דהיינו לנגח את נתניהו ולהשחיר תרתי-משמע את ממשלתו.
יאמר מיד, למרות שבסה"כ מנווט נתניהו את ממשלתו בפרט ואת המדינה כולה באופן ראוי, הרי את מרבית הביקורת המוטחת בו, הן מהתקשורת המגויסת, הן משמאל והן מימין, הוא 'מרוויח' ביושר. זאת לפי ששוב ושוב הוא נכשל בהערכת עוצמת התבערה התקשורתית העומדת להתחולל, לרוב מגיב באיחור ולעיתים נהיה שותף בעצמו להגברת הלהבות. מין 'סופרטאנקר' משונה שכזה שלבטח הגביר בעצמו את הלהבות, כנגד עצמו, ככל שאמורים הדברים בעניין 'הדרת נשים', ובעניין 'תג מחיר' על הצתת המסגדים הפוליטית הכלולה בו, ששששש! הס מלדבר!
ועם כל זאת, בימים אלו ממש בהם שוקדים אויבינו האירנים על הכנת המתכון הבדוק לחיסול מדינתנו והשמדתנו, אסור בתכלית האיסור שכל השיח הציבורי שלנו יתמקד בנושאים זניחים כגון הא ודא. אסור לה, לתקשורת הפוליטית המופרעת שלנו, ואסור להם, לכמה פוליטיקאים מתוסכלים מהאופוזיציה למקד את כל תשומת הלב בערעור הלגיטימציה של נתניהו וממשלתו, ומוטב לנתניהו שיזהה נכונה את הקמפיין המתוזמר היטב המתחולל נגדו ולא ייגרר ועם זאת ישתף פעולה עם חורשי רעתו. משמע, מרבית תשומת הלב הציבורית, התקשורתית והממשלתית, מוטב לה שתתרכז בעניין האחד והמכריע, דהיינו בפצצה הגרעינית האירנית המאיימת לכלותנו ובדרכים הראויות לסכל מזימה זדונית זו.
שאם לא כן, כדברי המשורר הלאומי שלנו,
'והיה מחולכם מחול עוועים וגבורה,
להצית את-כל סביבותיכם כמדורה.
ובסופת המחול ובנהם הזמירות -
ינופצו ראשיכם אל-אבני הקירות'.
