|
"כניעה איננה מילה גסה. לעתים זהו אקט בלתי נמנע במלחמה ארוכת שנים נגד יריב נחוש וחדור מוטיבציה פנאטית - אקט משפיל ומדכא אמנם, אך נסבל כל עוד אינו יוצר מצב בלתי הפיך." כך ניסח זאת הפרשן רון בן ישי, ביחס לשחרור גלעד שליט. נדמה שאכן, זו, לעת עתה, עמדת המתנחלים במיגרון ובשכונת האולפנא בבית אל. המתנחלים בחרו בכניעה אלטרואיסטית.
אנה פרויד חידשה רבות, בנושא האגו ומנגנוני ההגנה של הנפש. כמו לאדם הפרטי, לימדנו יונג שקיימת נפש קולקטיבית, לציבור, לקהילה, לעם. בשיח הנחיית קבוצות מכנים את הנפש הקבוצתית כ'דינמיקה קבוצתית'. את מנגנוני ההגנה החשובים שאנה פרויד זיהתה בנפש הפרטית, ניתן גם לזהות בנפש הציבורית. אותם מנגנוני הגנה ניתנים לזיהוי, גם בכניעת המתנחלים:
- הזדהות עם התוקפן - חיקוי עמדות והתנהגויות של התוקפן, למשל תסמונת סטוקהולם. בכניעת המתנחלים, קיימת הזדהות עם התוקפן כנגד ההתיישבות החלוצית ביהודה ושומרון, הן ביחס להזדהות עם מכבש הלחצים המופעל על בנימין נתניהו מצד הפרקליטות והבג"ץ ומשפטני 'שלום עכשיו' ו'יש דין' ו'בצלם'. הן ביחס להזדהות עם מכבש הלחצים המופעל על זאב חבר (זמביש) כאדריכל ההתיישבות החלוצית, להציל את מה שהוא רואה כהצלת ובניית ילדיו-יישוביו אלה, במחיר גירוש והרס ילדיו-אלה. ההזדהות הכבירה ביותר של המתנחלים עם התוקפן נתניהו וברק, היא באמצעות אימוץ אסטרטגיית הדילים העסקית שלהם, בבחינת הכל סחיר.
- דחיית צרכים - מנגנון הגנה המשמש בעיקר מתבגרים. בהתאם למנגנון זה, יכול המתבגר למנוע מעצמו שאיפות, משאלות לב ואף צרכים רבים, כשבכך הוא מאלף את האיד אשר הוא בעל תשוקות ורצונות משלו, בעיקר בתחום המיניות. בכניעת המתנחלים, קיימת דחיית צרכים מובהקת, הגורסת כי לא ניתן להכריע באמצעות מאבק כאן ועכשיו, אלא הבלגה ועסקה טובה הן צורך השעה. לעתיד לבוא, תתגשמנה כל התקוות.
- פנייה נגד העצמי - הפניית הדחפים על-ידי האגו, כלפי עצמו, מנגנון שתוצאתו היא נזק נפשי או פיזי לאדם. מנגנון זה עשוי להתבטא בעוצמות שונות, מחבלה עצמית קלה ועד למזוכיזם. יש המכנים את המנגנון בשם "שנאה עצמית". בכניעת המתנחלים קיימת פנייה נגד העצמי, באופן של הלקאה עצמית על רצח רבין ונפילת גוש קטיף, הכאה על חטא היוהרה לכאורה, ועד כדי שנאה עצמית, חשדנות אובססיבית ובריונות כלפי ברי פלוגתא בתוכם, ותחושת כל העולם נגדנו.
- כניעה אלטרואיסטית - זוהי צורה של השלכה - האדם מספק את צרכיו על-ידי הזדהות עמוקה עם סיפוק צרכי הזולת. כך למשל, מעביד שחושש לבקש העלאה בשכרו ממעסיקיו, ממהר להעלות את שכרם של עובדיו. הכניעה של המתנחלים היא באמת כניעה אלטרואיסטית. המתנחלים תמיד דורשים מהמדינה מלחמה טוטלית בפלשתינים ובתנועות האיסלאמיות הערביות, ובארגוני שמאל חתרניים. חלום הבלהות של המתנחלים הוא מלחמת אזרחים. שלא כמו השמאל החתרני, עבורם מלחמת אזרחים היא חלום בלהות, ולא הכרח לגיטימי להגשמת האידיאולוגיה. לכן, המתנחלים מספקים את מיתוס מלחמתם ברוע, פעם אחת באמצעות לוחמנות פנים מגזרית, המפלגת את כוחם הפוליטי ולמעשה שוחקת אותו. פעם שנייה באמצעות: שבח והלל לנוער הכתום הלוחמני, האדרתו, הפיכתו לנוער הטוב ביותר האפשרי. ובהמשך לכך, שליחתו לביצוע פעולות בשטח, במקום המבוגרים הבורגנים העייפים והמיואשים, כדי שכך יוכלו העסקנים לסגור דיל טוב יותר.
- היפוך - מנגנון ההיפוך הינו שינוי מדחף פעיל לדחף פסיבי. כמו בחור הטוען שבחורה אשר דחתה אותו - עודנה אוהבת אותו. הכניעה של המתנחלים, משתמשת במנגנון ההיפוך, באופן שהם משכנעים את עצמם שפוליטיקאים קטנים ועסקנים בימין ובמפלגות הדתיות והחרדיות, אוהבים אותם. מנגנוני ההגנה אלה הינם גמישים, ואינם גוזלים אנרגיה רבה. לפיכך, חשוב שהמתנחלים יהיו מודעים לעצמם, כדי שיוכלו לבחור, מבין מנגנוני ההגנה, את היעילים יותר להתעצמותם. כמו-כן, יוכלו לשכלל את מנגנון קבלת ההחלטות שלהם, כך שיוכלו לוותר על מנגנונים, המעכבים את ניצחונם המובטח.
|
