X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
תשובה למיכל לבטוב על מאמרה "זאת באמת לא השיטה": ירידת המתח האידיאולוגי אכן מאפשרת גדילת המרכז ובמידה רבה ניתן להחליף חברי כנסת בין קדימה, העבודה והליכוד ללא פגיעה "אידיאולוגית בהן". אולם מאידך יצירת שני גושים ימין ומרכז שמאל, עשויה לצמצם את מספר המפלגות הנדרשות לקואליציה, אם כי לא בהכרח לשפר דרמטית את המשילות
▪  ▪  ▪
קלפי. הציבור הישראלי מצביע בחלקו משיקולים אידיאולוגיים [צילום: פלאש 90]

מיכל לבטוב נדרשת במאמרה למושג "השיטה". היא מציגה בתחילת מאמרה את התפיסות השונות של פוליטיקאים למהות המושג ומציינת ש"כשמדברים על השיטה, מתייחסים, באופן סמוי או גלוי, לשיטת הבחירות והממשל בישראל". על כשלון הדמוקרטיה בישראל היא טוענת ש"הדמוקרטיה בישראל נכשלה, לא משום שיש כאן יותר מדי מפלגות. הנהגה יכולה למצוא את עצמה משותקת גם בדמוקרטיה נשיאותית דו מפלגתית, תשאלו את אובמה. גם שיטת בחירות אזוריות לא תסלק את השדים. ייתכן שמספר המפלגות יקטן, אבל בעיקר יצטמצם ייצוגם של החלשים בחברה הישראלית, בעוד החזקים - אלה שכעת מנצלים כל כך טוב את "השיטה", אליבא דלפיד, ליברמן ויניב – רק יזכו בהון פוליטי נוסף".
לכך יש להעיר ההערות הבאות:
  • המשטר הנשיאותי בארה"ב שונה מזה של המשטר הפרלמנטרי הקואליציוני. גם אם נוצר עימות בין הנשיא לקונגרס, עימות הפוגע במשילות, אין הוא יגיע לידי משבריות נוסח ווימר, הרפובליקה הרביעית או המשטר באיטליה, שמאז מלחמת העולם השנייה כיהנה ממשלה בממוצע כשנה או פחות.
  • החלשים בחברה הישראלית הם באופן עקרוני הערבים (ובמיוחד הבדואים בנגב) והחרדים. שיטת בחירות מעורבת יחסית אזורית לא תמחוק הייצוג הפוליטי של החרדים (אגודת ישראל וש"ס-מפלגה אך לא בוחרים חרדים), ולא בהכרח בבדואים (מרכיב ברע"ם- תע"ל).
  • הכותבת תצדק אם תטען שהשיטה הפרלמנטרית הקואליציונית תמשיך להיות בעיתית גם במספר מועט של מפלגות, עקב המשך קיומה של לשון המאזנים.
ומה אומרת לבטוב על השיטה? – "היא אינה זקוקה לגירוש. היא זקוקה למימוש (אכן משחק מילים נאה-י.ב). שיטת הבחירות הישראלית נכשלה פשוט כי ויתרנו עליה. היא מתפוררת מפני שיותר מדי מפלגות אינן מציעות השקפת עולם מנומקת שעל פיה יוכלו הבוחרים לגזור מה תהיה עמדת נציגיהן בסוגיות שיעלו על שולחן הכנסת והממשלה. השיטה לא עובדת מכיוון שהציבור הישראלי, למעט המתנחלים, אינו מצביע לפי שיקולים אידיאולוגים אלא מטעמים סקטוריאליים או טקטיים, הפוטרים את הנבחרים במימוש מדיניות קוהרנטית,. מסמוס השיטה היא גם הסיבה לפריחתן של מפלגות מרכז- תופעה פוליטית מרתקת שהדבר היחיד שמובטח בה הוא שאין לדעת כיצד ינהגו חבריה כשיגיעו לכנסת".
לכך יש להעיר:
  • המרכוז בפרלמנט נובע מירידת המתח האידיאולוגי בנושא המדיני בשל קבלת הפתרון של שתי מדינות ע"י הליכוד וכל המפלגות שמאלה ממנו (מבלי להתייחס למימוש בפועל), וקבלת תפיסת ה"כלכלה החופשית" עם מעורבות המדינה במינונים כאלו או אחרים.
  • "עמדת נציגיהן", היא סוגיה הממולאת מאז ומעולם באופן חלקי בשיטת הבחירות הקיימת החסרה אחד משני האלמנטים: בחירות אזוריות או שיטת תעדוף, כלומר סימון או מחיקת מועמדים.
  • הציבור הישראלי בחלקו מצביע משיקולים אידיאולוגים, ולא רק המתנחלים, אלא גם למשל לחד"ש, מר"צ, ואגודת ישראל. גם הצבעת המתנחלים היא אידיאולוגית כמו גם סקטוריאלית, באשר החברה בעיקרה היא חברה סקטוריאלית, ומכאן השימוש במושג "מגזר".
  • ירידת המתח האידיאולוגי אכן מאפשרת גדילת המרכז ובמידה רבה ניתן להחליף חברי כנסת בין קדימה, העבודה והליכוד ללא פגיעה "אידיאולוגית בהן". אולם מאידך יצירת שני גושים ימין ומרכז שמאל, עשויה לצמצם את מספר המפלגות הנדרשות לקואליציה, אם כי לא בהכרח לשפר דרמטית את המשילות.


מרצה לגמלאי,נוער וחוגים.
פובליציסט ומרצה
תאריך:  27/10/2012   |   עודכן:  29/10/2012
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות יוסי ברנע לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
רשימות קודמות
איתמר לוין
17 שנים אחרי רצח רבין, אפשר לומר בקול: נמאס לי. מההסתה נגד הציבור הדתי-לאומי, מהפולחן סביב "מורשת רבין", מהפוזיציה של משפחתו, מדיבורי התקשורת ומשתיקת ההיסטוריונים
נסים גבאי
אם רוצים לסכם את האבסורד של הנתק המוחלט בין הציבור והממשלה האטומה בלשון המעטה – מספיק להביט בזחיחותם של ראשי המדינה המתהדרים בכלכלתה החזקה של ישראל אל מול העולם הכביכול קורס
ליאור רזניק
מבט רענן על הטלטלה הפוליטית    אם אין מדובר בתחילת הסוף של כל המפלגות הקטנות והתכנסות המפלגות לשתי גושים עיקריים יכול מאוד להיות שבהנחה שהאיחוד יקבל הרבה מנדטים (40-50) עדיין מדובר בהפסקת תהליך הסחיטה
נסים גבאי
האם אחיזת העיניים שלראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו אין תחליף – נכונה?
צ'לו רוזנברג
שוב נשמעות המנטרות המוכרות של קברניטי ישראל על פעולות מכאיבות בעזה, על תגובה נחושה, על שישראל תעשה הכל כדי למנוע ירי רקטות מעזה    ישנם שני פתרונות וכל השאר ברברת וכיסוי תחת של הקברניטים
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il