למי להצביע? הליכוד תחת נתניהו החזק, מתגאה בחוק החינוך מגיל שלוש, במהפכת הסלולאר ובצמיחה הכלכלית. העבודה נעזרת בשחקני החיזוק ממחאת 2011 כדי להניף את הדגל החברתי-כלכלי, שעלותו הייתה מדרדרת את ישראל יותר מהחור שהתגלה בתקציב באחרונה. מרצ מצדדת בזכויות חברתיות (מה עלותן?) ודוגלת בישראל כמדינת העם היהודי ומדינת כל אזרחיה.
אם נבדוק את כל המפלגות, נראה שיש סוגייה אחת שבה אין להן כל התייחסות, ובסוגיות נוספות יש להן התייחסויות חלקיות. אין אף מפלגה המצדדת בכינונה של ישראל כרפובליקה של כל אזרחיה הישראלים. רק מדינה בה כל אחד מהאזרחים מרגיש שהוא ריבון בה, בעל זכויות וזיקות, יכולה להיות מסגרת פוליטית משותפת.
גם בשיח האקדמי אין דיון בחשיבותו של הלאום הישראלי הפתוח. יש בו דיונים על אזרחות מלאה ועל אזרחות מכלילה, אבל אין דיון על לאום אזרחי ישראלי. לאום שהתרבות הדומיננטיות שלו היא עברית. לאום שהפסיכולוגיה הקולקטיבית שלו שואבת את דימויה מנוף הארץ ולא מפחדים ומשנאות של יהודים נרדפים. חובה ליצור הנדסה תחוקתית ותרבותית שתביא לכך שכל האזרחים, ללא הבדל דת ומוצא, יראו עצמם ישראלים, גם אם שפת הדיבור של היומיום היא ערבית.
הממשלה והבדואים - חרפה
כשמדברים על אזרחי ישראל, חייבים לתת הדעת על האוכלוסיה המוחלשת ביותר והם הבדואים בנגב. חרפה היא מילה קלה שניתן לחוש נוכח התנהלות ממשלות ישראל מול הבדואים. במקום לפתור את סכסוך הקרקעות ולהכיר במסמכים מהתקופה העותומנית והבריטית, האידיאוקרטיה המשפטית גורמת לנישול ולפגיעה בבדואים. במקום להכניס אותם לערי שינה, יש לאפשר להם לבחור את צורת הישוב המתאימה להם, לאפשר להם לפתח את הישובים שלהם כלכלית ולהעלות אותם על מפת התיור הפנימי והחיצוני.
מהלכים אלו חייבים להיות תוך שידוד מערכות והנהגת חינוך רפובליקני זהה לכל תלמידי ישראל, עם גמישות בנושא שפת הלימוד (לפי דרישת ההורים) ולימודי הדת. כמובן שלמדינה כזו צריכה להיות חוקה, אבל החוקה בהסכמה הציונית-יהודית אינה יכולה להוות את החוקה הזאת. מדינה כזו תהיה מדינה דמוקרטית ליברלית ולכן אינה יכולה להמשיך במצב של כיבוש על אוכלוסיה פלשתינית חסרת זכויות אזרח.
ייתכן שבשנת 1967, ברגע של ניצחון היסטורי, יכולנו לספח את השטחים לישראל וליצור מדינה ישראלית, אבל מהצד השני רק בשנת 1966 בוטל הממשל הצבאי על ערביי ישראל, שישראליותם היא "קריקטורה" באשר אין להם מקור נורמלי ישראלי, כי אנו ישראלים אבל לא מכירים בזהות שלנו כזהות ישראלית של לאום ישראלי.
מדינה פלשתינית - אופציה?
הקמת מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל דומה שהיא אופציה, אבל מצד אחד לא נראה שניתן לגבש הסכמה בין שני הצדדים. מצד שני העלות הכלכלית היא מעל ומעבר. ושלישית, אין מנהיג בישראל שיכול לממש הסכם כזה. אין לנו דה גול ישראלי. מבחינה זו, המצב המדיני תקוע, וזה לא עניין ללחץ בינלאומי שיוכל לשנות זאת.
כדי להתחיל בכל זאת מהלך, יש לשנות את החינוך הן בישראל והן ברשות. זו האחרונה סובלת מחינוך של הסתה ויש לשנותו. בישראל יש מקום לשנות את הדימוי של האחר וליצור מפגשים בין בני נוער. מדובר על בנייה מלמטה, שהיא תמיד חשובה גם אם לא תביא לפתרון.
אז למי להצביע? אני הייתי מצביע למפלגה שתהיה גם רפובליקנית, גם דמוקרטית ליברלית, וגם ישראלית. אני הייתי מתחיל בהקמת מפלגת הלאום הישראלי. יש מצטרפים?