הוא עושה צחוק מהעבודה

בפרפראזה על משפט ידוע מתוך נאום הבכורה של ג'ון קנדי עם תחילת כהונתו כנשיא בינואר 1961: "אל תשאל מה מדינתך צריכה לעשות בשבילך, אלא מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך", נוכל להגיד כי בנימין נתניהו, ראש הממשלה שנבחר ברוב קטן לקדנציה שלישית, אומר לעצמו: "אל תשאל מה אני, ביבי, יכול לעשות בשביל המדינה, אלא מה אני יכול לעשות עבור אשתי ושני בניי". הנסיעה של משפחת נתניהו שיצאה לשנגחאי, כמו לטיול משפחתי או לטיול רב-שנתי של בית הספר, מצטיינת בעיקר בדאגה להנאות משפחת נתניהו. לפני הבחירות בדקנו ומצאנו רמות בזבוז גבוהות עבור הוצאות המשפחה בתחומי רמת חיים, משק הבית, פרחים, איפור, ארוחות שפים, גלידה ומה לא. עכשיו נוכל לבדוק, במידה שנזכה לשקיפות אמיתית, מה עלויות הטיול המשפחתי לנסיעה זו ואת דרגת הבזבוזים בנסיעה זו שהפכה מנסיעה בתפקיד גם לטיול משפחתי על חשבון המדינה. גם אם יתברר בהמשך כי היה בזבוז צעקני בנסיעה הזו, של ראש מדינה שיורדת מנכסיה ושאזרחיה צריכים לעבוד קשה ולהצטמצם כדי להחזיר את החובות שהצטברו במהלך שתי הקדנציות הקודמות של ביבי, יהיו תמיד אוהדים שיבטלו את העובדות במחי יד וצקצוק לשון.

השרים המתאימים נשארו בבית

היה והביקור בסין ישיג תוצאות משביעות רצון או גם חשובות במיוחד בקשרים הכלכליים בין מדינת האגוז הקטנה לבין המעצמה הענקית העולה (עסקים טובים עם סין מתנהלים כבר מתחילת שנות התשעים), ואף אם יחסי המסחר והתעשיה של ישראל וסין בעתיד הקרוב והרחוק, יהפכו להצלחה מסחררת - העובדה שראש הממשלה יצא לסין בלי לצרף את השרים המתאימים לענייני תעשיה, מסחר, חקלאות, מים, אנרגיה וכדומה, צורמת ומעידה כי המסע לסין לא נקבע לפי שיקולים של טובת המדינה, אלא בעיקר שיקולים לטובת המשפחה. פמליה ענקית של אנשי עסקים ואף שר לענייני עסקים? מוזר, לא? ואנחנו תוהים האם מדינת ישראל היא עסק משפחתי שנקרא, אולי, חברת נתניהו בע"מ?

מראית עין? לא בבית ספרנו

בדיוק השבוע ירד מגדולתו דירוג האשראי בישראל באופן רשמי על-ידי חברת דירוג, והסתיימה, רשמית, האגדה כי ישראל, בניגוד לכל העולם, אינה במשבר כלכלי והיא "במצב צמיחה". ראש הממשלה החליט חד-משמעית כי הוא לא צריך את שרי הכלכלה במסע להשבחת היחסים הכלכליים עם סין. השרים השונים שנשארו בבית מצטיירים כמו עובדי האדמה חסרי זכויות העובדים אצל הפאודל, ועדיין נשמעים הדי המעריצים שנושאים קול ברמה: "די עם הרכילות על משפחת נתניהו, מה אתם מתערבים בענייניהם הפרטיים" וכולי. ובכן, משפחת נתניהו היא לא משפחה פרטית. וגם אם ההוצאות על ילדי נתניהו לא משולמות על-ידי מדינת ישראל (?), הרי שני הבנים הם בגיל בו צעירי ישראל ה"רגילים" יוצאים לטיולים של אחרי הצבא, טיולים למזרח הרחוק, להודו ושכנותיה או לדרום אמריקה ושאר יבשות העולם. בני נתניהו אינם ילדים קטנים שההורים הנוסעים יחד לכל נסיעה לחו"ל (גם ל-24 שעות) לא יכולים להשאיר אותם "לבד בבית". טיול משפחתי (לא ראשון וכנראה גם לא אחרון) נראה בהחלט צורם כאשר אבא הוא ראש ממשלה של מדינה ונוסע לנסיעה בתפקיד. מראית העין חשובה במיוחד בימים אלה, בהם כל אזרח במדינה משלם מחירי עתק להוצאות המחיה שלו ומיסים מלוא העין, ועוד ישלם פי כמה החל מיוני הקרוב. משפחת נתניהו, כמשפחה, לא תחוש בעליית המחירים ויש ניקור עיניים בתופעה הלא מקובלת בעולם כולו של ראש מדינה היוצא לנסיעות בקביעות עם רעייתו ולעיתים גם עם ילדיו, בתופעה שחוזרת על עצמה זה שנים.

תופעה שאינה מקובלת

לא ידוע על ראש מדינה במדינות המפותחות, היוצא לעשרות נסיעות ופגישות מחוץ לארצו, במהלך תקופת כהונתו, בחברת אשתו בקביעות וללא יוצא מן הכלל. כאשר הנשיא אובמה השתמש במטוס הרשמי לטיסה מוושינגטון לניו-יורק ביום הנישואין שלו (בתחילת הקדנציה הראשונה שלו), נסיעה לערב אחד כדי לאכול ארוחה רומנטית במסעדה, קיבל ביקורת נוקבת מקיר לקיר, על הבזבוז המיותר בניצול המטוס הלאומי, ולא יחזור עוד על טעות דומה. הנסיעות המשפחתיות של אובמה בחברת רעייתו ובנותיו הן תמיד במסגרת חופשות ולא במסגרת נסיעות בתפקיד נוסח נתניהו. אין דברים כאלה בעולם, ואם כן, אולי בארצות ברמה אחרת של שלטון. לנו כאזרחי ישראל התופעה לא מוסיפה כבוד וגם לא נחת. חיי ראווה ופאר לא מתאימים למדינת ישראל ומעולם לא התאימו. מן הראוי להשאיר את הנובורישים לנקר את עיני הציבור, לפחות הם מנקרים עיניים על חשבון כיסם הפרטי. מראש הממשלה אנחנו מצפים ליתר צניעות, למרות שאין סיכוי שציפייה זו תתממש.