אתחיל מהסוף: הידיעה על המיטה הזוגית המעופפת של הזוג נתניהו, גרמה לי לתחושת אי-נוחות - וזה בלשון המעטה. לא רק בגלל שאת המחיר משלם הציבור, ולא רק בגלל העיתוי (גזירות לפיד). זה דוחה גם אם היה משלם את כל הסכום מכיסו הפרטי (חצי המיליון שקלים). אילו אני קרוב אצל אוזנו, הייתי לוחש לו: אתה יודע שהם מחפשים אותך במיקרוסקופ. בשביל מה אתה צריך את זה. לא ידעת שהם יעשו מזה מטעמים? בנוסף, זה מביך רבים מאוהדיך, תומכיך ומצביעיך בוויכוחי סלון.
ועכשיו, אחרי ששחררתי, כמה מילים על פרקליט השטן
דב ויסגלס. אני במקומו, לא הייתי רואה בסיפור "המיטה הזוגית המעופפת" של הזוג נתניהו הזדמנות להפיץ ברבים את האנושיות של האיש הכי אכזר, הכי רשע, הכי רמאי, שקרן ובוגד -
אריאל שרון. לעקור מהבית - בניגוד להכרעת הבוחר! - את אותם אזרחים שנשאו אותו על גבם בימים שהיה מצורע פוליטי, זו האימ-אימא של הבגידה.
תחת הכותרת "מי הזיז את המיטה שלי" (
ידיעות אחרונות, 13.5.13) מספר לנו הסניגור ויסגלס תגובה אופיינית של מרשו הנאלח להצעת דיילת בזמן טיסה לארה"ב - מיטת מנוחה. וכך כתב: "מאחר שאין במיטה מקום לכל הפמליה, אמר שרון לדיילת בנימה מבודחת, אין להעלות על הדעת שאני אתכרבל בנעימים כשהחברים סביבי תקועים במושביהם. תודה, לא. לא אצלי". את מאמרו מסיים ויסגלס במילים: "אנו מתגעגעים למנהיגים שמשרתם הרמה לא העפילה לראשם".
אני מודה - קשה לי לשמוע מילה טובה על האיש, שכדי לחמוק מכתב אישום עקר אלפים מתומכיו. בעיניי, זהו פשע בלתי נסלח. שרון נבחר לראשות הממשלה על אג'נדה הפוכה. כדי למנוע את פילוג הליכוד, הוא הימר על משאל מתפקדים, תוך שהוא מתחייב פומבית לקבל את ההכרעה. ולמרות שהפסיד בהפרש ניכר - הוא התעלם מהתוצאה. את ההתעלמות הסביר במילים: זה מחייב אותי מוסרית - לא חוקית. בתוך ההסבר הזה יש הודאה: אני אדם לא מוסרי!
כדי לתת חיזוק לקביעה לפיה שרון אדם בלתי מוסרי, נזכיר שביום המשאל, טלי חתואל וארבע בנותיה (הי"ד) נרצחו על-ידי מחבלים, כשהיו בדרכן לקלפי באשקלון. ההתעלמות מתוצאות המשאל מדגישה את התחושה שהן נרצחו סתם, סתם, סתם. שרון לא התכוון.
אני מבין את הדחף של הסניגור ויסגלס למכור את שרון כאיש טוב שמנהיגותו הניבה תוצאה טובה. ככה הם הסניגורים. מומחיותם מתמקדת בשיווק נאלחים. אבא ש"שולח" את בנו לכלא במקומו, הוא טיפוס נאלח. מנהיג שעוקר אלפים מתומכיו, בלי הסכם ובניגוד לתוצאות הבחירות - הוא רודן נאלח שהשאיר אחריו ירושה מדינית חרוכה. הרהיטות, השנינות וההומור של ויסגלס, לא ישנו את העובדות...
